... ואז הוא מתחיל לחפש שוב פעם, משהו חדש. והסיבה שאנשים רודפים אחרי הזנב של עצמם ולא מצליחים להיות מאושרים בשלמות, ולא מצליחים להפסיק
לחפש את האושר, היא רק משום, שאף אחד לא באמת מבין, מה בדיוק הוא מחפש. וכולם מחפשים איזה משהו כללי, שלא ממש יודעים מהו. ובני האדם מתעסקים ... ורק אח"כ לנסות לראות, האם בכלל אפשר להשיג את המטרה הזאת? ואם כן, אז איך אפשר להשיג אותה? אבל קודם כל, הדבר החשוב ביותר הוא, שבמקום
לחפש את האושר, יש לעצור ולהבין, מה בדיוק מנסים למצוא. ורק אחרי שברור מה בדיוק מנסים להשיג, אח"כ צריך בכלל לבדוק, האם בכלל אפשר להשיג את ... שאתה מחפש. כי יכול להיות, שהאדם מנסה להשיג, דבר שאינו אפשרי מצד מהותו. כי יכול להיות, שהאדם מטבעו, לעולם לא יהיה מאושר. ולכן זה מיותר
לחפש את האושר. ולכן, קודם צריך להבין מהו בכלל האושר. אח"כ לבדוק האם בכלל אפשר להשיג אותו. ורק אח"כ לבדוק, כיצד אפשר להשיג אותו, בהנחה שכן ... את עצמו, מה יעשה לי טוב למצוא אותו, גם אם אח"כ אמשיך לחפש אותו עוד ועוד. אבל, מי שרוצה למצוא את האושר, ולהפסיק באופן סופי ומוחלט,
לחפש את האושר, אז, לא מספיק שהוא ישאל את עצמו, מה ייעשה אותי למאושר. אלא הוא צריך לשאול את עצמו, מה יגרום לי להפסיק
לחפש את האושר. כי אם דבר כלשהו ייתן לי תחושה רגעית של אושר, אבל אח"כ אמשיך
לחפש את האושר, הרי שבכך חזרנו למצב העכשווי, ואולי אין טעם להתאמץ, כדי להשיג דבר, שאולי ייתן רק תועלת רגעית בלבד. כי מי
שמחפש את האושר, ומשיג אושר זמני, שאח"כ הוא ממשיך לחפש עוד אושר, הרי שהוא בעצם נמצא תמיד בנקודת ההתחלה. כי תמיד הוא
מחפש את האושר. ולא ממש ברור, האם בכלל כדאי לחפש אושר זמני, או שאולי כדאי לוותר על המאמץ, כי בכל מקרה אח"כ האדם ימשיך
לחפש את האושר?! ונחדד: כי ככל שהאדם מוצא יותר אושר זמני, כך גם רמת האושר שלו יורדת . כי האדם רוצה למצוא אושר נצחי. ובהתחלה, נדמה לאדם שהוא ... קורה יותר פעמים, כך בעצם האדם כבר פחות מאושר באושר זמני. משום שהוא מבין, שזה לא מספק לו, את הצורך הרגשי שלו, למצוא את האושר, ולהפסיק
לחפש את האושר. אא"כ האדם מראש לא רוצה למצוא אושר נצחי, אלא רוצה למצוא רק אושר זמני וכולי. ולכן, מי שרוצה למצוא אושר בחיים, עליו לשאול את ... האם אושר זמני או אושר נצחי. כי אם מדובר באושר נצחי, אז להשיג אושר נצחי, פירושו, להשיג דבר, שגורם לכך שתפסיק לחפש אושר. כי אם ממשיכים
לחפש את האושר, אז זה לא ממש עזר, כי החיפושים ממשיכים. ולכן, מי שמחפש אושר נצחי, עליו לשאול את עצמו, מהו הדבר, שאם אשיג אותו, אפסיק
לחפש את האושר הנצחי. כי אם החיפוש יימשך, אז הדבר הוא חסר תועלת, ביחס להשגת האושר הנצחי. ונחדד: כי להפסיק
לחפש את האושר, פירושו, שהאושר לא מעניין יותר את האדם. ז"א כי מי שמשיג את האושר, ומפסיק
לחפש את האושר, אבל האושר עדיין מעניין אותו, הרי שהוא עדיין לא באמת הפסיק לגמרי
לחפש את האושר. כי יש חיפוש מודע ויש חיפוש לא מודע. וגם מי שנראה לו שהוא לא
מחפש את האושר בצורה מודעת, הרי שיכול להיות, שבתת המודע שלו, הוא
מחפש את האושר בצורה לא מודעת. ומי
שמחפש את האושר בצורה לא מודעת, העניין של האושר, עדיין יכול לעניין אותו כדרך אגב. ומי שמאושר באמת, האושר לא מעניין אותו יותר בכלל. בדיוק כמו, שאי אפשר למלא כוס שהיא כבר 100% מלאה. והמסר הוא, שעל האדם לשאול את עצמו, מהו הדבר, שכאשר אשיג אותו, אפסיק
לחפש את האושר, בין בצורה מודעת ובין בצורה שאינה מודעת. דהיינו, שגם בתת המודע, לא אחפש יותר את האושר. ושגם אם יציעו לי את כל האושר שבעולם, ... מוצאים את האושר שאותו לא מחפשים, דהיינו, חוסר אושר. ומי שמחפש אושר נצחי, עליו לשאול את עצמו, מהו הדבר, שכאשר אשיג אותו, אפסיק
לחפש את האושר בכל צורה שהיא. ועל ידי הגדרת הדברים בצורה נכונה, על ידי זה בסופו של דבר, האדם משיג חיים טובים באמת ואושר אמיתי באמת. ...