שלום לכולם הפעם אני רוצה להשיב על השאלה הבאה למי יותר קל למכור, לאיזה סוג של לקוח יותר קל לגרום לו לקנות האם ללקוח עצוב או לקוח שמח, מתי יותק קל למכור לאנשים כשהם עצובים או כשהם שמחים? וכל אחד עכשיו שיחשוב בראש שלו מה הוא חושב האם יותר קל לשכנע לקנות לקוח עצוב או לקוח שמח ועכשיו אני אגיד מה אני חושב. אז התשובה היא כדלקמן לפעמים יותר קל לשכנע למכור ללקוח עצוב ולפעמים יותר קל למכור ללקוח שמח ואני אסביר במה זה תלוי ואיך זה עובד. אז התשובה היא פשוטה בשביל שלקוח יקנה את המוצר הוא צריך לחשוב שהמוצר יותר טוב מרע עבורו, שהמוצר יכול למלא לו את החסרונות שלו.

עכשיו ככה לפעמים מה שקורה אצל בן אדם כשהוא עצוב זה שברגע שהוא עצוב, מה זה אומר עצוב? שהוא חושב שהחיים יותר רעים מאשר טובים עבורו ברגע הנתון שהוא עצוב הוא בעצם רואה במציאות יותר חסרונות מאשר יתרונות ואז מה שקורה הבן אדם בעצם נמצא ב - mode, במצב שבו הוא רואה המון חסרונות ואז ברגע שאנחנו נמכור לו את המוצר אז מאוד יכול להיות שברגע שננסה למכור לו את המוצר אז הוא בעצם יראה את החסרונות שבמוצר ואפילו היתרונות שיש במוצר הוא יראה אותם כחסרונות ויגיד "זה לא יכול לעזור לי, זה לא באמת טוב לי". והעוד יותר גרוע ממה שיכול להיות זה בגלל שרע לו, בגלל שהוא לקוח עצוב הוא בעצבות אז ברגע שננסה למכור לו את המוצר אז את העצבים שלו על המציאות הוא יוציא על המוצר שלנו.

זאת אומרת גם אם המוצר שלנו טוב הוא יגיד שהמוצר לא טוב בשביל לכעוס, בשביל להוציא את הכעס שלו לבטא את הכעס שלו שיש לו על המציאות ולכן דווקא מההיבט הזה יותר קשה למכור מוצר ללקוח כשהוא עצוב משום שהלקוח העצוב נמצא במצב שבו הוא רואה הרבה חסרונות ואז הוא גם יראה את החסרונות במוצר שלנו והוא לא ירצה את המוצר והוא יאשים את המוצר, והוא יוציא את העצבים על המוצר וכו'. אבל לעומת זאת לקוח כשהוא שמח אז הראש שלו מכוונן לראות את הדברים הטובים שיש בחיים לראות יותר יתרונות מחסרונות, לראות את הטוב שיש בכל דבר וכו' כי הרי לכן הוא שמח ואז ממילא יש יותר סיכוי שהוא יקנה את המוצר כי גם אם המוצר לא כל כך טוב עדיין באופן יחסי אותו לקוח נמצא ב - mode במצב שבו הוא רואה יתרונות יותר מחסרונות או שהוא רואה את הטוב וחושב חיובי מה שזה לא יהיה ולכן יש יותר סיכוי שנמכור מוצר ושנסגור עסקה דווקא עם לקוח כשהוא שמח.

יחד עם זאת אותו דבר יכול להיות הפוך ולמה הפוך אני אסביר בצורה מאוד פשוטה יש מצבים שבהם לקוח עצוב ודווקא בגלל שהוא עצוב הוא מחפש בכל כוחו משהו להיאחז בו, הוא מחפש משהו שיוציא אותו מהעצבות. לפעמים בן אדם נמצא, יש שני סוגים של אנשים יש אנשים עצובים שמרוב עצבות הם לא אוכלים ואז הם יורדים במשקל ויש אנשים עצובים שמרוב עצבות הם אוכלים עוד ועוד ואז הם עולים במשקל, מה ההבדל? ההבדל הוא שאנשים שעצובים שלא אוכלים זה אנשים שהם רואים את החיסרון שיש בכל דבר ואז כשהמוח שלהם אומר להם "לכו תאכלו" הם אומרים "עזוב זה יש בזה חיסרון לא רוצה לאכול מה יצא לי לאכול, לא בא לי לאכול אין לי חשק לאכול זה לא ייתן שום דבר לאכול" ואז הם לא אוכלים ואז הם יורדים במשקל.

לעומת זאת יש אנשים עצובים שהעצבות מובילה אותם להפך שמרוב שרע להם הם מחפשים משהו להיאחז בו כדי לצאת מהעצבות שלהם ואז הם מנסים למצוא נחמה באוכל ואז הם אומרים "האוכל כן האוכל יעזור לי כן, האוכל יעשה לי טוב" ואז הם אוכלים ואוכלים כדי לצאת מהעצבות שלהם ולמרות שהאוכל לא יכול להוציא אותם מהעצבות אף על פי כן הם אוכלים בשביל לצאת מהעצבות. אותו דבר גם פה יש לקוח שמרוב שהוא עצוב או בגלל שהוא עצוב, או הדרך שלו להתמודד עם העצבות היא באמצעות זה שהוא מחפש משהו להיאחז בו משהו שיעשה לו טוב ולכן דווקא יש יותר סיכוי למכור לו את המוצר בגלל שיותר קל לשכנע אותו "אתה יודע המוצר הזה יעשה לך, " מה יעשה לי טוב? יאללה תביא אותו".

ואז הלקוח פחות בודק אם המוצר הזה באמת טוב או לא למה כי הוא כל כך רוצה להרגיש טוב עד כדי כך שגם אם נמכור לו משהו שהוא לא באמת צריך אותו או שהוא לא באמת טוב הוא רוצה לשכנע את עצמו שהוא קונה משהו טוב כי הוא מחפש משהו להיאחז בו כדי להיות מאושר ולכן הוא דווקא כן יקנה את המוצר. ולעומת זאת אם נגיד בן אדם שמח ונבוא למכור לו מוצר דווקא בגלל שהוא שמח והוא מרגיש יותר שלם עם עצמו לכן הוא דווקא יכול להיות שהוא יעביר יותר ביקורת על המוצר ויגיד "רגע אבל המוצר הזה לא מספיק טוב לי המוצר הזה לא מספיק איכותי, המוצר הזה לא מספיק אני צריך אותו או כדאי לי לקנות אותו", ולמה זה? בגלל שכשבן אדם מעביר ביקורת על מוצר הוא בעצם מרגיש רע. אני אסביר את הסיפור, בן אדם בא לקנות מוצר מה הוא רוצה להרגיש טוב הוא רוצה להרגיש טוב באמצעות המוצר, עכשיו אומרים לו "אתה יודע המוצר הזה מתאים לך", מה המהות של "המוצר הזה מתאים לך"? "המוצר הזה מתאים לך" זה בעצם להגיד יש במציאות משהו שיכול לעשות לך טוב.

מרגע שהלקוח אומר לעצמו "לא נכון המוצר הזה לא מתאים לי אני לא רוצה לקנות את המוצר הזה" בעצם באותו רגע הלקוח מרגיש רע, למה הוא מרגיש רע גם רע? אפשר להגיד שהוא מרגיש גם טוב כי הוא בעצם אומר "אני יכול להסתדר בלי המוצר הזה, אני לא חייב לקנות את המוצר הזה" אבל כרגע אני לא מתמקד בהיבט הזה, אני כרגע מתמקד בהיבט של ברגע שהלקוח אומר "המוצר הזה לא טוב לי המוצר הזה לא מתאים לי" בעצם הוא מרגיש רע" הלקוח בתת מודע שלו, למה? כי הוא בעצם אומר "יש במציאות הזאת משהו שהוא לא טוב לי משהו שלא ממלא לי את החסרונות שלי". ומה שקורה זה שבן אדם שהוא שמח הוא יכול להרשות לעצמו, זה תהליכים שקורים בתת מודע של הלקוח בן אדם שהוא שמח הוא יכול להרשות לעצמו להעביר ביקורת על המוצר בלי להרגיש רע, "כן המוצר הזה לא טוב לי לא מתאים לי, לא רוצה את המוצר" והרע שהוא מרגיש מכך שהוא אומר שהמוצר הזה לא מתאים לו לא משפיע עליו כי הוא מרגיש טוב.

לעומת זאת בן אדם שהוא מרגיש רע ואומרים לו "אתה יודע יש פה משהו שיכול לעזור לך, יש פה מוצר שיכול לעשות לך טוב" ואז ברמת האנרגיה בתחושה של הלקוח אין לא כוח להגיד "לא זה לא נכון המוצר הזה לא מתאים לי" הוא פשוט מנסה בלית ברירה להגיד "כן המוצר הזה מתאים לי" למרות שהמוצר הזה לא בהכרח מתאים לו, אוקי למה? כי אין לו יכולת רגשית לשאת להגיד "מה גם זה לא מתאים לי אז מה המצב עוד יותר גרוע מאשר קודם, לא רק שרע לי אלא עכשיו גם המוצר הזה לא מתאים עכשיו עוד יותר רע לי?" לא בן אדם לא רוצה את המחשבה הזאת ולכן הוא יש יותר סיכוי שהוא יגיד "כן המוצר הזה מתאים לי". ולכן עוד נוסיף ונעמיק למי יותר קל למכור מוצר ללקוח שהוא עצוב או ללקוח שהוא שמח? אז זה תלוי בלקוח מה הוא רוצה...