מצד אחד, להסתפק במועט ולשמוח בחלקך זה טוב. ברגע שהאדם מסתפק במועט, הוא חוסך מעצמו מאמץ מיותר, בעיות מיותרות, וקשיים שונים להשיג את מה שהוא לא באמת צריך. מהצד השני, הסתפקות במועט לא מאפשרת לאדם להתקדם לשום מקום. כל העולם כולו מתפתח, רק בזכות זה שבני האדם לא מסתפקים במועט. אם כל הכוחות השונים שיש ביקום היו מסתפקים במועט, לא היו מתרחשים שום שינויים בעולם.

לדוגמה: מים דרכם לכבות את האש. אם המים היו מסתפקים במועט, הם לא היו משתלטים על האש, ולא היו מכבים אותה. כיו"ב לגבי כל שאר הכוחות שבעולם. כל השינויים שיש בעולם, הם כולם אפשריים, רק בגלל שהכוחות השונים לא מסתפקים במועט, אלא רוצים לגדול ולהתרחב וכולי, וזה בעצם מאפשר את ההתפתחות של האדם ושל העולם.

אך מצד שני, אם האדם לא ילמד להסתפק במועט ולהיות שמח בחלקו, הרי שלעולם הוא לא יהיה מאושר. אז מה עושים?

והתשובה היא, כי צריך לנסות לאחוז בשתי נקודות המבט הנ"ל. מצד אחד, על האדם לא להסתפק במועט, אלא לשאוף לשפר את מצבו לטוב יותר. כי אם אפשר לעשות משהו טוב יותר, אז למה לא?! אך מהצד השני על האדם לנסות גם לקחת את הדברים בצורה פרופורציונאלית. דהיינו, לא...