נוסחה למאה אחוז אושר, נוסחה למאה אחוז שלמות מוחלטת, נוסחה איך להיות אלוהים, לשאול מה זה משנה, לשאול האם זה משנה, הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות, אחדות שקרית, אחדות אמיתית, רוחניות ושימוש בסמים, סם חיים או סם המוות
📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
מהי הנוסחה לאושר מוחלט ואיך היא יכולה להוביל לסבל מוחלט?
הנוסחה הפשוטה שמוצגת בהרצאה היא שאלה שצריכה להישאל בכל פעם שמתרחש משהו בחיים: "האם באמת זה משנה?". הנוסחה עצמה פשוטה מאוד, אך אליעד כהן מדגיש שלעיתים כל טעות קטנה בהבנתה או ביישומה עשויה להוביל לסבל מוחלט. כל דבר שיקרה לאדם בחייו, בין אם מדובר במחשבות, רגשות או אירועים, הוא צריך לשאול את עצמו האם באמת זה משנה, ולא להסתפק באמירות מהירות כמו "זה לא משנה".
מה החשיבות של השאלה "האם זה באמת משנה"?
ההדגשה היא על השאלה עצמה, כלומר, על פעולת ה"לשאול". הכוונה היא לחקור לעומק את משמעות השאלה, ולא פשוט להגיד "לא משנה לי". אליעד מסביר שמי שלא בודק באמת אם משהו משנה או לא, עלול להיכנס למצב של אשליה רוחנית שבה הוא מאמין שכל דבר "לא משנה", מבלי לעבור חקירה אמיתית. רק באמצעות חקירה כנה, יכול אדם להגיע לאמת ולשלמות אמיתית.
מה קורה כאשר נשאלת השאלה "האם זה באמת משנה" בכנות?
כשהשאלה נשאלת באופן אמיתי, היא יכולה להוביל למצב של חופש מוחלט. חופש זה מתבטא בכך שאדם לא יודע אם משהו משנה או לא משנה, וכך הוא יכול להיות גם וגם בו זמנית, כלומר, הוא יכול להיות בתוך "שני המצבים" מבלי להיות נתון למגבלות של האחדות או ההבדלים. זהו מצב של חופש מוחלט שבו האדם מסוגל להיות בתוך כל חוויה אפשרית ולחיות את החיים באופן מוחלט, כמו אלוהים - לא במובן הדתי אלא בהבנה של קיום בלתי מוגבל.
מה ההבדל בין גישה של "לא משנה" לבין גישה של חקירה אמיתית?
הגישה של "לא משנה" היא הגישה של קיצור הדרך. כאשר אדם מתעקש לומר "לא משנה" מבלי לבדוק את משמעות הדברים, הוא למעשה מונע מעצמו את החקירה העמוקה שמובילה לאמת. אנשים שמאמינים באופן עיוור ב"לא משנה" עלולים להיתקל בסבל חדש, כי הם לא מבצעים את התהליך הקוגניטיבי הנדרש. לעומת זאת, החקירה האמיתית של השאלה "האם זה באמת משנה?" תוביל את האדם למצב שבו הוא לא יודע אם משהו משנה או לא משנה, ומכאן מתחיל השחרור הפנימי.
מהי הבעיה עם ההימנעות מהחקירה האמיתית?
כשהאדם לא מבצע את החקירה הנדרשת ושואל את השאלות "האם זה באמת משנה?", הוא נכנס למעגל של מנגנוני הגנה כוזבים, כמו סמים או האמונות המיסטיות של "הכל טוב, הכל אהבה". תהליך זה, אשר משדרג את ההבנה הרוחנית באופן כוזב, בסופו של דבר יוביל את האדם למקום של דיכאון וריקנות. הוא עשוי להרגיש בשלב מסוים שאין לו יותר עניין או משמעות בחיים, וממילא ימצא את עצמו במצב קשה יותר רוחנית ורגשית.
כיצד החקירה האמיתית מובילה לגן עדן פנימי?
החיים אמיתיים מתחילים כאשר אדם בודק את כל המציאות דרך השאלה האמיתית של "האם זה באמת משנה?". תהליך החקירה הזה מוביל לאדם למצב של שלמות מוחלטת, שבו הוא חי את כל המציאות בו - זמנית, מבלי להיות מוגבל למצבים של "זה משנה" או "זה לא משנה". מצב זה נקרא "גן עדן פנימי", בו האדם חופשי להרגיש אינסופי ולחיות את כל העולמות והאפשרויות.
האם גישות רוחניות אחרות באמת עוזרות?
ישנן גישות רוחניות שמדריכות את תלמידיהן להאמין שכל מה שקרה או יקרה "לא משנה" ושכל המציאות היא אחת ואוהבת. אולם, לפי אליעד כהן, רוב הגישות הללו לא מבוססות על חקירה אמיתית אלא על מנגנוני הגנה פסיכולוגיים כוזבים. גישות אלה עשויות להציע הרגשה של שחרור מהמציאות, אך בסופו של דבר הן מביאות את האדם למקום של דיכאון ואובדן תחושת המשמעות.
לסיכום, כיצד הגישה של אליעד כהן מציעה גישה בריאה יותר?
הגישה של אליעד כהן מדגישה את השאלה האמיתית: "האם זה באמת משנה?", ומעודדת את האדם להמשיך לחקור את כל מציאות חייו בצורה כנה ואמיתית. החקירה הזו, בניגוד לגישה של "לא משנה", מובילה את האדם למקום של חופש פנימי ויכולת לחיות את החיים באופן מלא, לא מנותק מהמציאות אלא במצב של שלמות מוחלטת.
הנוסחה הפשוטה שמוצגת בהרצאה היא שאלה שצריכה להישאל בכל פעם שמתרחש משהו בחיים: "האם באמת זה משנה?". הנוסחה עצמה פשוטה מאוד, אך אליעד כהן מדגיש שלעיתים כל טעות קטנה בהבנתה או ביישומה עשויה להוביל לסבל מוחלט. כל דבר שיקרה לאדם בחייו, בין אם מדובר במחשבות, רגשות או אירועים, הוא צריך לשאול את עצמו האם באמת זה משנה, ולא להסתפק באמירות מהירות כמו "זה לא משנה".
מה החשיבות של השאלה "האם זה באמת משנה"?
ההדגשה היא על השאלה עצמה, כלומר, על פעולת ה"לשאול". הכוונה היא לחקור לעומק את משמעות השאלה, ולא פשוט להגיד "לא משנה לי". אליעד מסביר שמי שלא בודק באמת אם משהו משנה או לא, עלול להיכנס למצב של אשליה רוחנית שבה הוא מאמין שכל דבר "לא משנה", מבלי לעבור חקירה אמיתית. רק באמצעות חקירה כנה, יכול אדם להגיע לאמת ולשלמות אמיתית.
מה קורה כאשר נשאלת השאלה "האם זה באמת משנה" בכנות?
כשהשאלה נשאלת באופן אמיתי, היא יכולה להוביל למצב של חופש מוחלט. חופש זה מתבטא בכך שאדם לא יודע אם משהו משנה או לא משנה, וכך הוא יכול להיות גם וגם בו זמנית, כלומר, הוא יכול להיות בתוך "שני המצבים" מבלי להיות נתון למגבלות של האחדות או ההבדלים. זהו מצב של חופש מוחלט שבו האדם מסוגל להיות בתוך כל חוויה אפשרית ולחיות את החיים באופן מוחלט, כמו אלוהים - לא במובן הדתי אלא בהבנה של קיום בלתי מוגבל.
מה ההבדל בין גישה של "לא משנה" לבין גישה של חקירה אמיתית?
הגישה של "לא משנה" היא הגישה של קיצור הדרך. כאשר אדם מתעקש לומר "לא משנה" מבלי לבדוק את משמעות הדברים, הוא למעשה מונע מעצמו את החקירה העמוקה שמובילה לאמת. אנשים שמאמינים באופן עיוור ב"לא משנה" עלולים להיתקל בסבל חדש, כי הם לא מבצעים את התהליך הקוגניטיבי הנדרש. לעומת זאת, החקירה האמיתית של השאלה "האם זה באמת משנה?" תוביל את האדם למצב שבו הוא לא יודע אם משהו משנה או לא משנה, ומכאן מתחיל השחרור הפנימי.
מהי הבעיה עם ההימנעות מהחקירה האמיתית?
כשהאדם לא מבצע את החקירה הנדרשת ושואל את השאלות "האם זה באמת משנה?", הוא נכנס למעגל של מנגנוני הגנה כוזבים, כמו סמים או האמונות המיסטיות של "הכל טוב, הכל אהבה". תהליך זה, אשר משדרג את ההבנה הרוחנית באופן כוזב, בסופו של דבר יוביל את האדם למקום של דיכאון וריקנות. הוא עשוי להרגיש בשלב מסוים שאין לו יותר עניין או משמעות בחיים, וממילא ימצא את עצמו במצב קשה יותר רוחנית ורגשית.
כיצד החקירה האמיתית מובילה לגן עדן פנימי?
החיים אמיתיים מתחילים כאשר אדם בודק את כל המציאות דרך השאלה האמיתית של "האם זה באמת משנה?". תהליך החקירה הזה מוביל לאדם למצב של שלמות מוחלטת, שבו הוא חי את כל המציאות בו - זמנית, מבלי להיות מוגבל למצבים של "זה משנה" או "זה לא משנה". מצב זה נקרא "גן עדן פנימי", בו האדם חופשי להרגיש אינסופי ולחיות את כל העולמות והאפשרויות.
האם גישות רוחניות אחרות באמת עוזרות?
ישנן גישות רוחניות שמדריכות את תלמידיהן להאמין שכל מה שקרה או יקרה "לא משנה" ושכל המציאות היא אחת ואוהבת. אולם, לפי אליעד כהן, רוב הגישות הללו לא מבוססות על חקירה אמיתית אלא על מנגנוני הגנה פסיכולוגיים כוזבים. גישות אלה עשויות להציע הרגשה של שחרור מהמציאות, אך בסופו של דבר הן מביאות את האדם למקום של דיכאון ואובדן תחושת המשמעות.
לסיכום, כיצד הגישה של אליעד כהן מציעה גישה בריאה יותר?
הגישה של אליעד כהן מדגישה את השאלה האמיתית: "האם זה באמת משנה?", ומעודדת את האדם להמשיך לחקור את כל מציאות חייו בצורה כנה ואמיתית. החקירה הזו, בניגוד לגישה של "לא משנה", מובילה את האדם למקום של חופש פנימי ויכולת לחיות את החיים באופן מלא, לא מנותק מהמציאות אלא במצב של שלמות מוחלטת.
מדוע נוסחה פשוטה אחת יכולה להוביל לאושר מוחלט או לסבל מוחלט?
מדובר בנוסחה שעצם הפעלתה בצורה נכונה מובילה לאושר מוחלט, ואילו שימוש שגוי או חלקי בה עלול להוביל לסבל מוחלט. ההדגשה היא שמספיקה טעות קטנה בדרך כדי להסתבך לגמרי. הנוסחה עצמה אינה מורכבת וניתנת ליישום תיאורטי בקלות, אך בשל עוצמתה היא מחייבת דיוק והיצמדות מלאה לאמת.
מהי הנוסחה המבוססת על השאלה "האם באמת זה משנה"?
הנוסחה אומרת שכל אירוע, מחשבה או תחושה שעולים במהלך החיים, יש לעצור ולשאול: "האם באמת זה משנה?". רעיון זה מתמקד בבדיקה חוזרת ונשנית של כל מקרה, בכל מצב, תוך התבוננות אמיתית ומעמיקה בשורש השאלה. מי שיבצע את הנוסחה במלואה, כלומר, בכל פעם שישתמש בשאלה "האם זה באמת משנה?" ובפועל יחקור את התשובה, יגיע למצב של אושר מוחלט.
מדוע חשוב להדגיש את פעולת ה'לשאול'?
ההדגשה במילה "לשאול" היא קריטית. לא מספיק לומר לעצמך מראש "לא משנה לי" או "הכל אחד", כי אז זונחים את תהליך החקירה. הפעולה החיונית היא לחקור ולדרוש את האמת: האם באמת משהו משנה, ולמה הוא משנה? תהליך זה מפעיל את המוח לבדוק כל מרכיב של המציאות, כולל מצבים קיצוניים כמו רכב שמתקרב בכביש או מצבים נפשיים עמוקים.
מה ההבדל בין חקירה אמיתית לבין אמירה מהירה ש"לא משנה"?
מי שבוחר ב"קיצור דרך" ומחליט לחזור שוב ושוב על הטענה "לא משנה", בלי חקירה מעמיקה, עשוי בהתחלה להרגיש הקלה ולהאמין שהגיע לאחדות ולשלווה. אך בפועל, זוהי רק אמונה שמבוססת על אמירת "לא משנה", בלי לוודא אם זוהי האמת. גישה זו יכולה להוביל למצב של חוסר משמעות, דיכאון או בלבול רוחני, כיוון שהיא נשענת על שקר (אמירה ללא הוכחה) ולא על תהליך חקירה כן.
מדוע שאילת "האם באמת זה משנה" עשויה להוביל לחוויית "להיות אלוהים"?
השאלה החוזרת "האם באמת זה משנה?" כוללת בתוכה גם את השאלות "האם באמת יש הבדל?", "האם באמת יש שתיים?". כשהמוח נשאר מספיק זמן בחקירה כנה, ייתכן שיגיע למצב שבו לא ידוע אם יש בכלל הבדל בין דברים. חוויה זו מתוארת כמצב שהכל גם שונה וגם לא שונה בו - זמנית, או שהכל יכול להתקיים או לא להתקיים במקביל. במילים אחרות, זהו מצב של חופש מוחלט, שבו האדם מרגיש אינסופי וגם מצומצם, בעת ובעונה אחת. לעיתים הדבר מכונה "להיות אלוהים" - לא אלוהים במובן הדתי המקובל, אלא בחוויה של קיום בלתי מוגבל.
איך קשורים "משנה" ו"לא משנה" לתחושת חופש אמיתית?
חקירה שמגיעה לאמת מסוגלת להוביל למצב שבו אין ידיעה מוחלטת לאיזה צד המאזניים נוטה: לא ברור אם באמת משהו משנה או לא משנה. האדם כבר לא כבול למחשבה שזה "בהכרח משנה" או "בהכרח לא משנה". בתוך המרחב הלא - ידוע הזה, קיימת יכולת להיות גם במצב שמרגישים שמשהו משנה וגם במצב שמשהו לא משנה, בו - זמנית. זהו חופש מוחלט כי אין הכרח להיאחז רק בעמדה אחת.
מדוע קיצור הדרך "לא משנה" מסוכן ועלול להוביל לגיהינום רגשי?
החלטה להיצמד לאמירה "לא משנה" באופן עיוור הופכת לאמונה ולא לתהליך חקירה. בתחילה היא יכולה לתת תחושת שחרור מכל הדאגות שנולדות מאמונה ש"כן משנה", אך בהמשך האדם עלול לחוות ריקנות, דיכאון וחוסר משמעות. כדי להימלט מכך, יש הנזקקים לעזרים חיצוניים או אף לסמים. כך נוצר מעגל שבו האדם בורח מסבל אחד (החשיבה ש"כן משנה") לסבל אחר (ההיצמדות הכפויה ל"לא משנה"). מצב זה מכונה במסר כאן "דרך לגיהינום", משום שהוא עשוי להידרדר למצב נפשי קשה.
כיצד מתוארת הבעיה אצל מורים רוחניים שמעודדים "לא משנה"?
יש מורים רוחניים שמלמדים שכל המציאות היא אחד ושהכל טוב ואהבה, אך הם אינם מעודדים חקירה אמיתית לשורש העניין. חלקם אף מעודדים שימוש בסמים או נכנסים למעגלים של כתות כדי לחזק את אמירתם. בגישה זו, התלמידים מונחים להאמין ש"אין הבדל", "הכל לא משנה" ו"הכל אהבה" - ובכך מנסים להעלים את סבלם המקורי. אך הם אינם חווים חופש אמיתי, אלא הימנעות מחקר האמת, שעלולה להוביל בסופו של דבר לסבל גדול יותר.
כיצד חקירה אמיתית מובילה לחופש מוחלט ולגן עדן פנימי?
מי שדבק באמת ומוכן לחקור "האם באמת זה משנה?" בכל רגע ורגע, נצמד לאפשרות שלא ידוע אם זה משנה או לא משנה. הוא לא מכריח את עצמו להאמין ש"לא משנה", אלא בודק ברצינות, צעד אחר צעד, עד שהוא מגיע למצב של שחרור מוחלט מעמדות מקובעות. אז ניתן ליהנות מכל העולמות: להיות בצמצום אנושי רגיל כשנוח בכך, ובה בעת להרגיש אינסופי ומחוץ לצמצום כשרוצים בכך. זוהי הדרך אל "גן עדן" - חוויה של שלמות ואושר מוחלט ללא תלות באמירות סתמיות או באמונות שקר.
מדוע מומלץ לבדוק לעומק את נושא האחדות, האמונה והסבל?
כל הדיון סביב "משנה" או "לא משנה" נוגע ישירות לנושאים של אחדות אמיתית ואחדות שקרית, לדפוסי אמונה, לחוויית להיות אלוהים, ולהבנה של גן עדן וגיהינום בהקשר הנפשי - רוחני. הבדיקה העמוקה מאפשרת לכל אחד לא רק להימנע מסבל, אלא גם להגיע למצב של שמחה מוחלטת וחופש אמיתי.
מדובר בנוסחה שעצם הפעלתה בצורה נכונה מובילה לאושר מוחלט, ואילו שימוש שגוי או חלקי בה עלול להוביל לסבל מוחלט. ההדגשה היא שמספיקה טעות קטנה בדרך כדי להסתבך לגמרי. הנוסחה עצמה אינה מורכבת וניתנת ליישום תיאורטי בקלות, אך בשל עוצמתה היא מחייבת דיוק והיצמדות מלאה לאמת.
מהי הנוסחה המבוססת על השאלה "האם באמת זה משנה"?
הנוסחה אומרת שכל אירוע, מחשבה או תחושה שעולים במהלך החיים, יש לעצור ולשאול: "האם באמת זה משנה?". רעיון זה מתמקד בבדיקה חוזרת ונשנית של כל מקרה, בכל מצב, תוך התבוננות אמיתית ומעמיקה בשורש השאלה. מי שיבצע את הנוסחה במלואה, כלומר, בכל פעם שישתמש בשאלה "האם זה באמת משנה?" ובפועל יחקור את התשובה, יגיע למצב של אושר מוחלט.
מדוע חשוב להדגיש את פעולת ה'לשאול'?
ההדגשה במילה "לשאול" היא קריטית. לא מספיק לומר לעצמך מראש "לא משנה לי" או "הכל אחד", כי אז זונחים את תהליך החקירה. הפעולה החיונית היא לחקור ולדרוש את האמת: האם באמת משהו משנה, ולמה הוא משנה? תהליך זה מפעיל את המוח לבדוק כל מרכיב של המציאות, כולל מצבים קיצוניים כמו רכב שמתקרב בכביש או מצבים נפשיים עמוקים.
מה ההבדל בין חקירה אמיתית לבין אמירה מהירה ש"לא משנה"?
מי שבוחר ב"קיצור דרך" ומחליט לחזור שוב ושוב על הטענה "לא משנה", בלי חקירה מעמיקה, עשוי בהתחלה להרגיש הקלה ולהאמין שהגיע לאחדות ולשלווה. אך בפועל, זוהי רק אמונה שמבוססת על אמירת "לא משנה", בלי לוודא אם זוהי האמת. גישה זו יכולה להוביל למצב של חוסר משמעות, דיכאון או בלבול רוחני, כיוון שהיא נשענת על שקר (אמירה ללא הוכחה) ולא על תהליך חקירה כן.
מדוע שאילת "האם באמת זה משנה" עשויה להוביל לחוויית "להיות אלוהים"?
השאלה החוזרת "האם באמת זה משנה?" כוללת בתוכה גם את השאלות "האם באמת יש הבדל?", "האם באמת יש שתיים?". כשהמוח נשאר מספיק זמן בחקירה כנה, ייתכן שיגיע למצב שבו לא ידוע אם יש בכלל הבדל בין דברים. חוויה זו מתוארת כמצב שהכל גם שונה וגם לא שונה בו - זמנית, או שהכל יכול להתקיים או לא להתקיים במקביל. במילים אחרות, זהו מצב של חופש מוחלט, שבו האדם מרגיש אינסופי וגם מצומצם, בעת ובעונה אחת. לעיתים הדבר מכונה "להיות אלוהים" - לא אלוהים במובן הדתי המקובל, אלא בחוויה של קיום בלתי מוגבל.
איך קשורים "משנה" ו"לא משנה" לתחושת חופש אמיתית?
חקירה שמגיעה לאמת מסוגלת להוביל למצב שבו אין ידיעה מוחלטת לאיזה צד המאזניים נוטה: לא ברור אם באמת משהו משנה או לא משנה. האדם כבר לא כבול למחשבה שזה "בהכרח משנה" או "בהכרח לא משנה". בתוך המרחב הלא - ידוע הזה, קיימת יכולת להיות גם במצב שמרגישים שמשהו משנה וגם במצב שמשהו לא משנה, בו - זמנית. זהו חופש מוחלט כי אין הכרח להיאחז רק בעמדה אחת.
מדוע קיצור הדרך "לא משנה" מסוכן ועלול להוביל לגיהינום רגשי?
החלטה להיצמד לאמירה "לא משנה" באופן עיוור הופכת לאמונה ולא לתהליך חקירה. בתחילה היא יכולה לתת תחושת שחרור מכל הדאגות שנולדות מאמונה ש"כן משנה", אך בהמשך האדם עלול לחוות ריקנות, דיכאון וחוסר משמעות. כדי להימלט מכך, יש הנזקקים לעזרים חיצוניים או אף לסמים. כך נוצר מעגל שבו האדם בורח מסבל אחד (החשיבה ש"כן משנה") לסבל אחר (ההיצמדות הכפויה ל"לא משנה"). מצב זה מכונה במסר כאן "דרך לגיהינום", משום שהוא עשוי להידרדר למצב נפשי קשה.
כיצד מתוארת הבעיה אצל מורים רוחניים שמעודדים "לא משנה"?
יש מורים רוחניים שמלמדים שכל המציאות היא אחד ושהכל טוב ואהבה, אך הם אינם מעודדים חקירה אמיתית לשורש העניין. חלקם אף מעודדים שימוש בסמים או נכנסים למעגלים של כתות כדי לחזק את אמירתם. בגישה זו, התלמידים מונחים להאמין ש"אין הבדל", "הכל לא משנה" ו"הכל אהבה" - ובכך מנסים להעלים את סבלם המקורי. אך הם אינם חווים חופש אמיתי, אלא הימנעות מחקר האמת, שעלולה להוביל בסופו של דבר לסבל גדול יותר.
כיצד חקירה אמיתית מובילה לחופש מוחלט ולגן עדן פנימי?
מי שדבק באמת ומוכן לחקור "האם באמת זה משנה?" בכל רגע ורגע, נצמד לאפשרות שלא ידוע אם זה משנה או לא משנה. הוא לא מכריח את עצמו להאמין ש"לא משנה", אלא בודק ברצינות, צעד אחר צעד, עד שהוא מגיע למצב של שחרור מוחלט מעמדות מקובעות. אז ניתן ליהנות מכל העולמות: להיות בצמצום אנושי רגיל כשנוח בכך, ובה בעת להרגיש אינסופי ומחוץ לצמצום כשרוצים בכך. זוהי הדרך אל "גן עדן" - חוויה של שלמות ואושר מוחלט ללא תלות באמירות סתמיות או באמונות שקר.
מדוע מומלץ לבדוק לעומק את נושא האחדות, האמונה והסבל?
כל הדיון סביב "משנה" או "לא משנה" נוגע ישירות לנושאים של אחדות אמיתית ואחדות שקרית, לדפוסי אמונה, לחוויית להיות אלוהים, ולהבנה של גן עדן וגיהינום בהקשר הנפשי - רוחני. הבדיקה העמוקה מאפשרת לכל אחד לא רק להימנע מסבל, אלא גם להגיע למצב של שמחה מוחלטת וחופש אמיתי.
050-3331-331