... להיות שמח, שמחת חיים, חוסר שמחה, דיכאון,
עצבות, ייאוש, חרדות, להיות בשמחה ובו יתבאר עניין השמחה של האדם בחיים. ויתבאר, במה תלויה השמחה של האדם בחיים? ומה גורם לאדם להיות שמח? ואיך האדם יכול לגרום לעצמו להיות שמח? והאם אפשר להיות רק בשמחה? ולמה לפעמים האדם נכנס לדיכאון? וממה נובעת תחושת
עצבות ותחושת ייאוש מהחיים? ולמה יש לאדם חרדות וחוסר שמחה? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי כולם מנסים להיות שמחים כמה שיותר. ולאו דווקא שמחים ומחייכים, אלא כולם מנסים להרגיש כמה שיותר טוב, ולהתקרב כמה שיותר אל תחושה של שמחה, ולהתרחק כמה שיותר מתחושה של
עצב ודיכאון. כי כאשר האדם מרגיש שמח, אז הוא מרגיש טוב משמחת החיים שלו. וכאשר האדם
עצוב ובדיכאון, אז הוא מרגיש רע. והאדם מנסה כמובן להרגיש כמה שיותר טוב. ולכן האדם מנסה כל הזמן לעשות כמה שיותר דברים שמשמחים אותו, כדי להיות שמח ... צריך לעשות, כדי להיות שמח, וכמה שיותר שמח? וגם אם לא להיות שמח, אז לכל הפחות, כמה שיותר להיות שבע רצון מהמציאות, וכמה שפחות לחוות
עצבות ותסכול מהמציאות? ומהי החוקיות של השמחה
והעצב של האדם? והתשובה לשאלה הזאת היא, שמי שרוצה להיות שמח, עליו להתמקד קודם כל, בלהבין את המנגנון הרגשי הפנימי שלו. דהיינו, במקום לרדוף כל ... של אושר. כי הדבר החשוב ביותר כדי להיות בשמחה, הוא שהאדם בכלל יבין את המנגנון של השמחה. ומי שיעמיק בהבנת המנגנון הרגשי של השמחה
והעצבות, יראה, כי הגורם היחיד שאחראי על מצב הרוח של האדם, זו רמת ההתאמה, שבין הרצון של האדם, לבין המציאות שבה הוא חי. כי לאדם יש רצונות כאלו ... שבין המציאות של האדם, לבין הרצון שלו, ככל שרמת ההתאמה עולה, כך עולה השמחה והאושר של האדם. וככל שרמת ההתאמה יורדת, כך עולה רמת
העצבות דיכאון כעס חרדה תסכול יאוש של האדם. והדבר היחיד שבסופו של דבר יחליט, האם ועד כמה האדם יהיה שמח או
עצוב, זו ההתאמה שבין הרצון של האדם, לבין המציאות. וזה בעצם אומר, שמי שרוצה להיות כמה שיותר שמח, ולהרגיש כמה שיותר טוב, עליו להתמקד ב - ליצור ... המציאות, כך האדם מרגיש יותר טוב. ובלי שתהיה התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות, בלי זה האדם תמיד לא יהיה שמח, אלא רק בתחושה של
עצבות ודיכאון. הכל לפי עוצמת חוסר ההתאמה, שבין הרצון של האדם לבין המציאות. כי האדם, הוא אף פעם לא רק שמח או רק
עצוב. כי כדי להיות
עצוב, לשם כך האדם צריך גם להבין מהי שמחה. וכדי להיות שמח, לשם כך האדם צריך להבין גם מהי
עצבות. כי בלי שמחה אין
עצבות ובלי
עצבות אין שמחה. ולכן, בכל מקום שיש שמחה, יש גם
עצבות כלשהי, ובכל מקום שיש
עצבות, יש גם שמחה כלשהי. כי כאשר יש רק
עצבות או רק שמחה, הרי שכבר אין שום משמעות
לעצבות או לשמחה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ונמצא אם כן, כי כדי ליצור הרבה שמחה, לשם כך האדם צריך, לגרום לכך שתהיה התאמה גדולה ... ודבר. ובכל דבר שהאדם רואה שיש בו חסרונות, עליו לראות ולגלות, מה היתרונות שלו. וככל שהאדם רואה יותר את היתרונות שיש בדבר, כך הוא פחות
עצוב ממנו, ויותר שמח ממנו. ונעמיק: כי כדי לראות את היתרונות שיש בדבר, לשם כך צריך האדם לראות חסרונות כלשהם, בדבר כלשהו. כי כדי שלדבר כלשהו יהיו ... חיובית לחשוב חיובי), הוא בעצם יצליח בצורה רגעית להיות יותר שמח. אבל עליו לדעת, שמבחינה מוחלטת, הוא לא יכול להיות רק שמח, בלי שום
עצבות. כי היכן שיש שיפוטיות כדי לראות יתרונות, יש גם שיפוטיות שרואה חסרונות כלשהם בדברים אחרים וגם בדבר עצמו. דהיינו, חשיבה חיובית ומחשבות חיוביות, לא יכולות להביא את האדם למצב שבו הוא יהיה רק שמח. כי במקום של השיפוטיות, תמיד יהיו גם חסרונות כלשהם. ומי שרוצה לא להיות
עצוב בכלל, ומי שרוצה להיות בלי שום חרדה בכלל, ומי שרוצה לצאת מהדיכאון לגמרי ובשלמות, עליו לצאת לגמרי מכל השיפוטיות היחסית שלו, ולעבור לשיפוטיות ... החיים. והדברים האלו, כבר ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה להיות שמח, עליו להבין את המנגנון של השמחה ושל
העצבות. והמנגנון הזה תלוי ברצון של האדם. שהוא תלוי בהבנה של האדם. ועל האדם להתבונן היטב אל תוכו, אל תוך המנגנון הרגשי שלו, כדי להגיע לפתרון מוחלט לגבי הרגשות שלו. כי אפשר להשיג פיתרון יחסי וזמני, לגבי תחושת הדיכאון
והעצבות. אבל אי אפשר להשיג פיתרון מוחלט, בלי להבין באופן מוחלט, כיצד באמת פועל המנגנון של הרצון של האדם. ועל האדם ללמוד את המנגנון הרגשי שלו, ...