מי שיתבונן בעניין יראה, כי כאשר האדם צריך לנווט ולמצוא את דרכו באיזה מקום חדש, במקרה כזה האדם חייב להיות עירני כדי לראות את דרכו, וכדי לא להיתקל בטעות בכל מיני מכשולים שונים. אבל, אחרי שהאדם הולך באותה הדרך פעם אחרי פעם במשך עשרות ומאות פעמים, על ידי זה האדם מסוגל ללכת באותה הדרך כמעט בעיניים עצומות. ומי שמכיר את הדרך שלו היטב ובשלמות, הוא יכול ללכת בה בעיניים עצומות לגמרי. והכל באופן אינסטינקטיבי בלבד.
והדבר דומה להקלדה עיוורת במחשב, שככל שהאדם מיומן יותר בלהקליד על המקלדת, כך הוא לא צריך להסתכל על המקלדת לפני שהוא מקליד, אלא הוא יכול להקליד בצורה עיוורת, בלי להסתכל על המקלדת כלל. וזה משום שהאדם מכיר את דרך ההקלדה בצורה כ"כ טובה, עד שהיא הפכה להיות חלק ממנו, והוא יכול להקליד בצורה של הקלדה עיוורת.
ואם נתבונן על העניין נראה, כי גם בחיים לכל אחד יש את הדרך שלו להצליח. ומי שהוא מיומן בהצלחה, הרי שההצלחה הופכת להיות טבע שני שלו, או אולי אפילו טבע ראשון שלו. ואז כל מה שאותו האדם יעשה, הוא תמיד יצליח. ויש מצליחנים כ"כ גדולים, עד שגם אם הם עושים טעות, תמיד זה בצורה כלשהי הופך להצלחה.
ואם נתבונן על התכלית הסופית של כל הדברים, הרי שהמטרה של האדם היא להרגיש טוב ולהיות מאושר. וכדי להיות מאושר, לשם כך יש כאלו שהאושר שלהם כרוך בפעולות כלשהן, ויש כאלו שהאושר שלהם כרוך בצורת מחשבה כלשהי או באמונה כלשהי.
וכל זמן שהאושר של האדם תלוי בו בצורה כלשהי, הרי שהוא עדיין לא מכיר את הדרך היטב. כי האושר שלו ותחושת הטוב שלו, עדיין תלויות במאמץ שלו. כי האדם צריך להתאמץ לחשוב בחשיבה חיובית, כדי להרגיש טוב. והאדם צריך להתאמץ להאמין שהכל לטובה, כדי להיות אופטימי ושמח.
אבל מי שהוא דבק באמת בשלמות, דהיינו, שהאמת ממלאת את כולו בשלמות, הרי שהטוב של החיים הופך להיות הטבע שלו, ללא שום מאמץ. והשלמות היא שהאדם לא יצטרך להתאמץ לחשוב בצורה כלשהי או לעשות דבר כלשהו כדי להרגיש טוב, אלא שצורת המחשבה הנכונה כ"כ תמלא את האדם, עד שהאדם לא יוכל לחשוב בצורה לא נכונה, ולא יצטרך להתאמץ להיות מאושר, אלא שהאושר יגיע אליו מעצמו.
כי מי שיודע את הדרך, הוא יכול ללכת בה גם בחושך ובעיניים עצומות. ומי שרוצה לדעת האם ועד כמה הוא מכיר את הדרך שלו בחיים, הרי שהמבחן האמיתי של הדרך, היא עד כמה תפיסת החיים של האדם, מחזיקה מעמד גם במצבי קיצון. כי...
והדבר דומה להקלדה עיוורת במחשב, שככל שהאדם מיומן יותר בלהקליד על המקלדת, כך הוא לא צריך להסתכל על המקלדת לפני שהוא מקליד, אלא הוא יכול להקליד בצורה עיוורת, בלי להסתכל על המקלדת כלל. וזה משום שהאדם מכיר את דרך ההקלדה בצורה כ"כ טובה, עד שהיא הפכה להיות חלק ממנו, והוא יכול להקליד בצורה של הקלדה עיוורת.
ואם נתבונן על העניין נראה, כי גם בחיים לכל אחד יש את הדרך שלו להצליח. ומי שהוא מיומן בהצלחה, הרי שההצלחה הופכת להיות טבע שני שלו, או אולי אפילו טבע ראשון שלו. ואז כל מה שאותו האדם יעשה, הוא תמיד יצליח. ויש מצליחנים כ"כ גדולים, עד שגם אם הם עושים טעות, תמיד זה בצורה כלשהי הופך להצלחה.
ואם נתבונן על התכלית הסופית של כל הדברים, הרי שהמטרה של האדם היא להרגיש טוב ולהיות מאושר. וכדי להיות מאושר, לשם כך יש כאלו שהאושר שלהם כרוך בפעולות כלשהן, ויש כאלו שהאושר שלהם כרוך בצורת מחשבה כלשהי או באמונה כלשהי.
וכל זמן שהאושר של האדם תלוי בו בצורה כלשהי, הרי שהוא עדיין לא מכיר את הדרך היטב. כי האושר שלו ותחושת הטוב שלו, עדיין תלויות במאמץ שלו. כי האדם צריך להתאמץ לחשוב בחשיבה חיובית, כדי להרגיש טוב. והאדם צריך להתאמץ להאמין שהכל לטובה, כדי להיות אופטימי ושמח.
אבל מי שהוא דבק באמת בשלמות, דהיינו, שהאמת ממלאת את כולו בשלמות, הרי שהטוב של החיים הופך להיות הטבע שלו, ללא שום מאמץ. והשלמות היא שהאדם לא יצטרך להתאמץ לחשוב בצורה כלשהי או לעשות דבר כלשהו כדי להרגיש טוב, אלא שצורת המחשבה הנכונה כ"כ תמלא את האדם, עד שהאדם לא יוכל לחשוב בצורה לא נכונה, ולא יצטרך להתאמץ להיות מאושר, אלא שהאושר יגיע אליו מעצמו.
כי מי שיודע את הדרך, הוא יכול ללכת בה גם בחושך ובעיניים עצומות. ומי שרוצה לדעת האם ועד כמה הוא מכיר את הדרך שלו בחיים, הרי שהמבחן האמיתי של הדרך, היא עד כמה תפיסת החיים של האדם, מחזיקה מעמד גם במצבי קיצון. כי...
050-3331-331