44:39אושר, רוצה להיות מאושר תמיד, מצבי רוח משתנים, אושר נצחי, איך להיות מאושר באמת? הדרך אל האושר, הסוד של האושר, מהו אושר נצחי? איך אפשר להיות מאושר? סוד האושר, אושר בחיים
איך ניתן להיות מאושר תמיד, למרות שהמציאות משתנה?
בהרצאה זו, אליעד כהן מציג את השאלה המרכזית: איך אפשר להיות מאושר כל הזמן, כאשר המציאות משתנה כל הזמן? הוא פותח בשיחה על הצורך לקבל את המציאות כפי שהיא, אך מציין שלעיתים, כאשר אדם מנסה לקבל את המציאות כפי שהיא, הדבר גורם לו להרגיש אפילו גרוע יותר. הוא מציע שהתשובה טמונה בהבנה עמוקה יותר של האושר, שמיוצג על ידי היכולת להיות מאושר בלי תנאים. השאלה העולה היא אם יש דרך להיות מאושר נצחית, גם כשמצבים משתנים כל הזמן.
האם ניתן להיות מאושר בלי תנאים?
שואל אחד משתף כי אם יקבל את המציאות כפי שהיא, הכל יהיה טוב, אך ברגע שזה יהיה מושלם, הוא לא יוכל להרגיש טוב יותר. אליעד עונה כי אם זה נהיה גרוע, על השואל להחליט אם הוא מקבל את הגרוע או אם הוא חוזר למצב של חוסר שביעות רצון. אליעד מדבר על כך שמי שמבקש להיות מאושר בלי תנאים בעצם מבקש להיות מאושר בתנאי מסוים, כלומר, הוא לא מבקש אושר ללא תנאים, אלא אושר בתנאי שמציאות מסוימת תתרחש.
מהו הגורם לשינויים במציאות ובמצב הרוח?
אליעד מסביר שהמציאות משתנה כל הזמן, וגם הרצונות שלנו משתנים בהתאם. השאלה שמעלה היא מה משפיע על השינויים במציאות ובמצב הרוח שלנו. הוא מציין שציפיות מאת המציאות יוצרות תחושות של אכזבה או שביעות רצון. כאשר יש לאדם ציפיות, לא תמיד הוא יהיה מרוצה, כיוון שתמיד תתעורר הפתעה במציאות שיכולה להוביל לאכזבה. השאלה היא האם אפשר לשנות את הרצון כך שיתאים למציאות המשתנה.
האם אפשר לשנות את הרצון כך שיתאים למציאות?
אליעד מציע שאלו לא הציפיות שגורמות לאכזבה, אלא העובדה שהמציאות אינה תמיד מתאימה לרצונותינו. אם אדם מבין את מגבלותיו בהשפעה על המציאות והרצון, הוא יבין שהאושר שלו לא בשליטתו. המשמעות היא שהאדם יפסיק לנסות להתאים את הרצון למציאות, ואז הוא ימצא את הדרך להפסיק לרצות את ההתאמה הזו, ובכך גם יהיה מאושר.
מהו התשלום על קיום, והאם אפשר לשחרר את עצמנו מהחיסרון הזה?
אליעד מציין שאם אדם רוצה להיות קיים, יש לכך תשלום - תמיד יהיה חסר לו משהו. אם הוא רוצה לשחרר את עצמו מהחיסרון הזה, עליו להיות מוכן לוותר על תחושת הקיום שלו. שאלת "האם אני בטוח שאני קיים?" היא דרך להבין את החיסרון הזה. אם אדם יגיע למסקנה שהוא לא בטוח שהוא קיים, אז לא יחסר לו שום דבר. השלב הבא הוא להטיל ספק בכל דבר שהוא רואה, שואל את עצמו אם הוא בטוח בכך. תהליך זה יוביל אותו לעמדה בה הוא לא יהיה בטוח בקיומו, ובכך לא יחסר לו שום דבר.
מהו המפתח לאושר נצחי?
לסיום, אם אדם יוכל להבין שהוא לא יכול להיות בטוח במציאות או בקיומו, הוא ישחרר את עצמו מהמגבלות של הרצון והחיסרון. כל עוד יש לאדם תחושת "אני", תמיד יהיה לו חיסרון. אם הוא לא מוכן לקבל את החיסרון הזה, הוא יצטרך לוותר על תחושת הקיום שלו. כאשר אדם לא יהיה בטוח בקיומו, הוא יפסיק לרצות לשנות את המציאות, ויגיע לאושר האמיתי.
בהרצאה זו, אליעד כהן מציג את השאלה המרכזית: איך אפשר להיות מאושר כל הזמן, כאשר המציאות משתנה כל הזמן? הוא פותח בשיחה על הצורך לקבל את המציאות כפי שהיא, אך מציין שלעיתים, כאשר אדם מנסה לקבל את המציאות כפי שהיא, הדבר גורם לו להרגיש אפילו גרוע יותר. הוא מציע שהתשובה טמונה בהבנה עמוקה יותר של האושר, שמיוצג על ידי היכולת להיות מאושר בלי תנאים. השאלה העולה היא אם יש דרך להיות מאושר נצחית, גם כשמצבים משתנים כל הזמן.
האם ניתן להיות מאושר בלי תנאים?
שואל אחד משתף כי אם יקבל את המציאות כפי שהיא, הכל יהיה טוב, אך ברגע שזה יהיה מושלם, הוא לא יוכל להרגיש טוב יותר. אליעד עונה כי אם זה נהיה גרוע, על השואל להחליט אם הוא מקבל את הגרוע או אם הוא חוזר למצב של חוסר שביעות רצון. אליעד מדבר על כך שמי שמבקש להיות מאושר בלי תנאים בעצם מבקש להיות מאושר בתנאי מסוים, כלומר, הוא לא מבקש אושר ללא תנאים, אלא אושר בתנאי שמציאות מסוימת תתרחש.
מהו הגורם לשינויים במציאות ובמצב הרוח?
אליעד מסביר שהמציאות משתנה כל הזמן, וגם הרצונות שלנו משתנים בהתאם. השאלה שמעלה היא מה משפיע על השינויים במציאות ובמצב הרוח שלנו. הוא מציין שציפיות מאת המציאות יוצרות תחושות של אכזבה או שביעות רצון. כאשר יש לאדם ציפיות, לא תמיד הוא יהיה מרוצה, כיוון שתמיד תתעורר הפתעה במציאות שיכולה להוביל לאכזבה. השאלה היא האם אפשר לשנות את הרצון כך שיתאים למציאות המשתנה.
האם אפשר לשנות את הרצון כך שיתאים למציאות?
אליעד מציע שאלו לא הציפיות שגורמות לאכזבה, אלא העובדה שהמציאות אינה תמיד מתאימה לרצונותינו. אם אדם מבין את מגבלותיו בהשפעה על המציאות והרצון, הוא יבין שהאושר שלו לא בשליטתו. המשמעות היא שהאדם יפסיק לנסות להתאים את הרצון למציאות, ואז הוא ימצא את הדרך להפסיק לרצות את ההתאמה הזו, ובכך גם יהיה מאושר.
מהו התשלום על קיום, והאם אפשר לשחרר את עצמנו מהחיסרון הזה?
אליעד מציין שאם אדם רוצה להיות קיים, יש לכך תשלום - תמיד יהיה חסר לו משהו. אם הוא רוצה לשחרר את עצמו מהחיסרון הזה, עליו להיות מוכן לוותר על תחושת הקיום שלו. שאלת "האם אני בטוח שאני קיים?" היא דרך להבין את החיסרון הזה. אם אדם יגיע למסקנה שהוא לא בטוח שהוא קיים, אז לא יחסר לו שום דבר. השלב הבא הוא להטיל ספק בכל דבר שהוא רואה, שואל את עצמו אם הוא בטוח בכך. תהליך זה יוביל אותו לעמדה בה הוא לא יהיה בטוח בקיומו, ובכך לא יחסר לו שום דבר.
מהו המפתח לאושר נצחי?
לסיום, אם אדם יוכל להבין שהוא לא יכול להיות בטוח במציאות או בקיומו, הוא ישחרר את עצמו מהמגבלות של הרצון והחיסרון. כל עוד יש לאדם תחושת "אני", תמיד יהיה לו חיסרון. אם הוא לא מוכן לקבל את החיסרון הזה, הוא יצטרך לוותר על תחושת הקיום שלו. כאשר אדם לא יהיה בטוח בקיומו, הוא יפסיק לרצות לשנות את המציאות, ויגיע לאושר האמיתי.
- איך להיות מאושר תמיד?
- מהו אושר נצחי?
- כיצד לשחרר את עצמך מהחיסרון?
- האם אפשר לשנות את הרצון כך שיתאים למציאות?
- מה גורם לשינויים במצב הרוח?
איך אפשר להיות מאושר באמת? מהו האושר הנצחי?
בהרצאה, אליעד דן בשאלה איך ניתן להיות מאושר תמיד, למרות שהמציאות משתנה כל הזמן. הוא מתחיל בשיחה על הצורך בהבנה של איך לקבל את המציאות כפי שהיא, אך מציין שבמקרים רבים, כאשר אדם מנסה לקבל את המציאות כמו שהיא, הוא נתקל בקושי, והמצב מתחיל להרגיש גרוע יותר. השאלה שצפה היא אם ניתן למצוא את האושר הנצחי, או לפחות את הדרך להיות מאושר בלי תנאים, גם כאשר מצבים משתנים.
מה קורה כאשר אדם רוצה להיות מאושר, אך בו זמנית רוצה גם לשנות את המציאות?
שאלת השואל הייתה אם אפשר להרגיש טוב ולהיות שלם עם המציאות, גם כאשר היא משתנה. אליעד עונה שהבקשה סותרת את עצמה: "אני רוצה להיות מאושר בלי תנאים, בתנאי ש..." הוא שואל מה חשוב יותר, להיות תמיד מרוצה בלי תנאים, או לשנות את המציאות.
איך אפשר להשיג יציבות רגשית למרות שהמציאות משתנה?
אליעד מציע שצריך למצוא משהו קבוע, שלא משנה כמה המציאות משתנה, ושם נמצא האיזון. הוא מסביר שהמציאות תמיד משתנה, והמניעים שלנו משתנים יחד איתה, וזה מה שמוביל לשינויים במצב הרוח. השאלה שנשאלת היא מה גורם לשינויים האלה במצב הרוח, והוא מציע לחקור את זה. הציפיות שלנו מהמציאות יוצרות עליות וירידות של אכזבה ושביעות רצון, ולפי אליעד, אם יש לנו ציפיות, לא תמיד נהיה מרוצים, כי תמיד יהיו הפתעות במציאות שמפיחות תחושות של אכזבה.
מה גורם לשינויים במציאות ובמצב הרוח שלנו?
המציאות והרצונות שלנו משתנים כל הזמן. אם אדם מבין ששליטתו על המציאות והרצון היא מוגבלת, הוא יבין שהאושר שלו לא בשליטתו, ובכך יפתור את הבעיה. למעשה, אם אדם יכיר בכך שהאושר לא בשליטתו, הוא יפסיק לרצות שיתאים בין הרצון לבין המציאות, ואז הוא יהיה מאושר.
האם אנחנו יכולים לשנות את הרצון שלנו כך שיתאים למציאות?
אליעד מציין שציפיות הרצון מהמציאות לא תמיד תואמות את מה שקורה בפועל. השאלה היא אם יש דרך לשנות את הרצון כך שיתאים למתרחש. הדרך להבין את זה היא לחקור את עצמך ולשאול את עצמך את השאלות הבסיסיות ביותר לגבי המציאות, כמו "האם אני בטוח במשהו?". אם תשאל את עצמך בצורה כנה, תגיע להבנה שאי אפשר להיות בטוח במציאות או בקיום שלך, ואז תוכל להגיע למצב שבו אין לך חיסרון או רצון לשנות דבר.
מהו התשלום על קיום והאם ניתן לשחרר את עצמנו מהחיסרון הזה?
אליעד מציע, שאם אתה רוצה להיות קיים, יש תשלום - תמיד יהיה חסר לך משהו. כדי לשחרר את עצמך מהחיסרון הזה, אתה צריך לוותר על הקיום שלך. אם תוותר על תחושת הקיום שלך ותשאל את עצמך אם אתה בטוח בקיום שלך, תגיע למקום שבו לא תהיה בטוח שאתה קיים, ואז לא יחסר לך שום דבר. בתהליך זה, אליעד מציע לשאול את עצמך שאלות על כל פרט שאתה רואה, כמו האם אתה בטוח שיש לך בקבוק או כוס מים, עד שתהפוך את השאלות הללו לכדי משהו שמערער את כל מה שאתה בטוח בו.
מהו המפתח לאושר נצחי?
בסופו של דבר, אם אדם יבין שהוא לא יכול להיות בטוח במציאות או בקיומו, הוא יוכל לשחרר את עצמו מהמגבלות של הרצון והחיסרון. כל עוד יש לאדם תחושת "אני", תמיד יהיה לו חיסרון. אם הוא לא מוכן לקבל את החיסרון הזה, הוא יצטרך לוותר על תחושת הקיום שלו. זהו האושר האמיתי, שיכול להתממש כאשר האדם שואל את עצמו האם הוא בטוח במשהו. אם הוא ימשיך בתהליך השאלה, יוכל להפסיק להיות בטוח בקיומו, ואז יפסיק לרצות לשנות את המציאות.
בהרצאה, אליעד דן בשאלה איך ניתן להיות מאושר תמיד, למרות שהמציאות משתנה כל הזמן. הוא מתחיל בשיחה על הצורך בהבנה של איך לקבל את המציאות כפי שהיא, אך מציין שבמקרים רבים, כאשר אדם מנסה לקבל את המציאות כמו שהיא, הוא נתקל בקושי, והמצב מתחיל להרגיש גרוע יותר. השאלה שצפה היא אם ניתן למצוא את האושר הנצחי, או לפחות את הדרך להיות מאושר בלי תנאים, גם כאשר מצבים משתנים.
מה קורה כאשר אדם רוצה להיות מאושר, אך בו זמנית רוצה גם לשנות את המציאות?
שאלת השואל הייתה אם אפשר להרגיש טוב ולהיות שלם עם המציאות, גם כאשר היא משתנה. אליעד עונה שהבקשה סותרת את עצמה: "אני רוצה להיות מאושר בלי תנאים, בתנאי ש..." הוא שואל מה חשוב יותר, להיות תמיד מרוצה בלי תנאים, או לשנות את המציאות.
איך אפשר להשיג יציבות רגשית למרות שהמציאות משתנה?
אליעד מציע שצריך למצוא משהו קבוע, שלא משנה כמה המציאות משתנה, ושם נמצא האיזון. הוא מסביר שהמציאות תמיד משתנה, והמניעים שלנו משתנים יחד איתה, וזה מה שמוביל לשינויים במצב הרוח. השאלה שנשאלת היא מה גורם לשינויים האלה במצב הרוח, והוא מציע לחקור את זה. הציפיות שלנו מהמציאות יוצרות עליות וירידות של אכזבה ושביעות רצון, ולפי אליעד, אם יש לנו ציפיות, לא תמיד נהיה מרוצים, כי תמיד יהיו הפתעות במציאות שמפיחות תחושות של אכזבה.
מה גורם לשינויים במציאות ובמצב הרוח שלנו?
המציאות והרצונות שלנו משתנים כל הזמן. אם אדם מבין ששליטתו על המציאות והרצון היא מוגבלת, הוא יבין שהאושר שלו לא בשליטתו, ובכך יפתור את הבעיה. למעשה, אם אדם יכיר בכך שהאושר לא בשליטתו, הוא יפסיק לרצות שיתאים בין הרצון לבין המציאות, ואז הוא יהיה מאושר.
האם אנחנו יכולים לשנות את הרצון שלנו כך שיתאים למציאות?
אליעד מציין שציפיות הרצון מהמציאות לא תמיד תואמות את מה שקורה בפועל. השאלה היא אם יש דרך לשנות את הרצון כך שיתאים למתרחש. הדרך להבין את זה היא לחקור את עצמך ולשאול את עצמך את השאלות הבסיסיות ביותר לגבי המציאות, כמו "האם אני בטוח במשהו?". אם תשאל את עצמך בצורה כנה, תגיע להבנה שאי אפשר להיות בטוח במציאות או בקיום שלך, ואז תוכל להגיע למצב שבו אין לך חיסרון או רצון לשנות דבר.
מהו התשלום על קיום והאם ניתן לשחרר את עצמנו מהחיסרון הזה?
אליעד מציע, שאם אתה רוצה להיות קיים, יש תשלום - תמיד יהיה חסר לך משהו. כדי לשחרר את עצמך מהחיסרון הזה, אתה צריך לוותר על הקיום שלך. אם תוותר על תחושת הקיום שלך ותשאל את עצמך אם אתה בטוח בקיום שלך, תגיע למקום שבו לא תהיה בטוח שאתה קיים, ואז לא יחסר לך שום דבר. בתהליך זה, אליעד מציע לשאול את עצמך שאלות על כל פרט שאתה רואה, כמו האם אתה בטוח שיש לך בקבוק או כוס מים, עד שתהפוך את השאלות הללו לכדי משהו שמערער את כל מה שאתה בטוח בו.
מהו המפתח לאושר נצחי?
בסופו של דבר, אם אדם יבין שהוא לא יכול להיות בטוח במציאות או בקיומו, הוא יוכל לשחרר את עצמו מהמגבלות של הרצון והחיסרון. כל עוד יש לאדם תחושת "אני", תמיד יהיה לו חיסרון. אם הוא לא מוכן לקבל את החיסרון הזה, הוא יצטרך לוותר על תחושת הקיום שלו. זהו האושר האמיתי, שיכול להתממש כאשר האדם שואל את עצמו האם הוא בטוח במשהו. אם הוא ימשיך בתהליך השאלה, יוכל להפסיק להיות בטוח בקיומו, ואז יפסיק לרצות לשנות את המציאות.
- כיצד להשיג אושר נצחי
- הבנת הרצון והמציאות
- השפעת הציפיות על מצב הרוח
- איך להשיג יציבות רגשית
- האם אפשר לשנות את הרצון כך שיתאים למציאות
שאלה: אם אקבל את המציאות באופן מושלם, אז הכל טוב לי, אבל אם זה יהיה מושלם, אז כבר לא יהיה לי טוב, זה נהיה גרוע.
אליעד: אם זה נהיה גרוע, אז או שתקבל את הגרוע, או שתחזור חזרה לזה שלא הכל טוב.
שאלה: אני גם רוצה להרגיש טוב, וגם רוצה עדיין לשנות את המציאות שארגיש יותר טוב או לשמר את מה שיש. אני רוצה להיות שלם עם המציאות גם כאשר היא משתנה. וגם לא להיות במצב של אפתיה.
אליעד: אתה מבקש בקשה שסותרת. כאילו אמרת, אני רוצה להיות מאושר בלי תנאים, בתנאי ש...
מה חשוב לך יותר, להיות תמיד מרוצה בלי תנאים, או שתשנה את המציאות?
שאלה: רוצה להיות שלם עם המציאות למרות שהיא משתנה.
אליעד: אתה צריך למצוא משהו קבוע, שלא משנה כמה שהוא ישתנה, אתה נמצא בקבוע. העובדה היא שהמציאות משתנה, והמצב רוח שלך משתנה יחד עם המציאות.
ואתה אומר שאתה לא רוצה שהמצב רוח ישתנה, אלא יהיה יציב. אז השאלה הנשאלת היא, מה גורם לשינוי? אם תבין מה גורם לשינוי, אז השאלה הנשאלת היא האם אפשר ליצב את המערכת?
אז השאלה היא מה גורם לשינוי אצלך?
שאלה: ציפיות ואכזבות.
אליעד: אז הציפיות שלך יוצרות עליות וירידות של אכזבה ושביעות רצון. אז יש לך ציפיות מהמציאות, והמציאות משתנה ואז יש לך או אכזבות או שביעות רצון. ואתה תמיד רוצה שביעות רצון.
בהנחה שיש לך ציפיות ורצונות, האם יכול להיות שתמיד תהיה שבע רצון?
שאלה: כן.
אליעד: אתה חושב שלמרות שהמציאות משתנה ולמרות שיש לך ציפיות שלא תמיד תואמות את המציאות...
אתה רוצה להיות בסיכרון עם המציאות. אבל העובדה היא שכעת אין התאמה - אין התאמה בין הרצון למציאות.
אז השאלה היא מה משפיע על המציאות או מה גורם לי לשנות את הרצון שלי?
יש שני גורמים, המציאות והרצון, ושניהם משתנים. עכשיו אנחנו צריכים שהם יתאימו. שתמיד מה שקורה - רוצה.
אם אדם יחקור ויבין שבסוף, המציאות לא בשליטתו, והרצון לא בשליטתו, הוא ממילא יבין שהאושר שלו לא בשליטתו. הוא עדיין ימשיך לרצות להיות מאושר, אבל יבין שזה לא בשליטתו, ואז הוא פתר את הבעיה, כי הוא בטוח שהאושר שלו לא בשליטתו, ואז הוא יפסיק לנסות לשנות.
אבל עדיין הוא ירצה שהרצון יתאים למציאות. אבל אם הוא ימשיך לחקור ויראה שאין שום אופציה שהרצון שלו והמציאות יתאימו, אז הוא יפסיק לרצות להיות מאושר, ואז הוא יהיה מאושר. למה? כי הוא לא יכול לדמיין שהמציאות תתאים לרצון.
ויש שאלה אחרת, מי אמר שאני רוצה שתהיה התאמה בין המציאות לרצון?
אז בא נבדוק, מי משנה את הרצון. לוקחים משהו שרוצים, ושואלים, למה אני רוצה אותו?
התשובה היא שאין שום אפשרות בעולם שתהיה קיים ושתהיה התאמה מלאה בינך לבין המציאות. אין שום אופציה אפשרית שהאדם יהיה קיים ושבו זמנית הוא לא ירצה לשנות את המציאות במשהו.
ככול שתבין יותר טוב את מה שאמרתי, ככה זה ישחרר אותך להיות בהתאמה עם המציאות.
ברגע שאתה אומר, אני משהו, אתה לא יכול להרגיש אני בלי שיהיה לך רצון לשנות את המציאות.
אם אתה רוצה להיות קיים, יש לזה תשלום, התשלום הוא שתמיד יהיה חסר לך משהו. ואם תרצה להגיע למצב שלא חסר לך כלום אף פעם, לשם זה אתה צריך לוותר על הקיום. זאת אומרת להיות מוכן לדעת שאתה לא קיים. ואם אתה מוכן לדעת שאתה לא קיים, אז מה הדרך להגיע לזה? תשאל את עצמך, האם אני בטוח שאני קיים?
אם תשאל את עצמך, האם אני בטוח קיים, ותעשה את זה באמת, אז לא תהיה בטוח שאתה קיים, ואם אתה לא בטוח שאתה קיים, אז לא יחסר לך שום דבר.
שב עם עצמך ותבדוק, מדוע המציאות משתנה? בסוף תגיע ל... שאם יש "אני", חייב להיות חיסרון, אין אפשרות שיהיה אני בלי חיסרון. ויש שתי אפשרויות, או לקבל את זה ולהפסיק לרצות שהכל יהיה שווה, או להעלים את עצמך.
עובדתית אתה חושב שאתה קיים, אז אני אומר לך, אתה צריך לוותר על משהו, אם אתה לא מוכן לקבל כל חיסרון, אתה צריך לוותר על תחושת הקיום של עצמך. אם תגיד, לא מוכן, אז אין פיתרון ואתה נשאר כאן. ואתה יכול להגיד שאתה מוכן, מה לעשות? התשובה, תשאל את עצמך, האם אתה בטוח במשהו? אם תשאל את זה ברצינות, אז לא תדע שאתה קיים אפילו.
למשל, אתה רואה קיר, תשאל, האם אני בטוח שיש כאן קיר? אחרי כמה פעמים לא תהיה בטוח. אחר יעלה לך, אבל אני רואה משהו, תשאל, האם אני בטוח שיש משהו? לא בטוח, אחר תשאל, האם אני בטוח שאני קיים? תשאל כמה פעמים, ואז לא תדע שאתה קיים, ואז אין שום שאלה.
שאלה: איך אני אדע שאין פה קיר?
אליעד: מה אני מחזיק ביד? כוס. איזה כוס? כוס זכוכית עם מים. האם אתה בטוח שזה מים? אולי לא, אולי מיץ. אולי זה לא כוס, אולי יש לך הטעיה בחושים? כל פעם מעלים את הרף.
כוס, זכוכית ומים. מה אתה הכי בטוח? שזה כוס, מה אתה פחות בטוח? שזה זכוכית, מה אתה עוד יותר פחות בטוח? שזה מים. כי מים, מי יודע, אולי זה מיץ? זכוכית? אולי זה פלסטיק, אבל כוס אני בטוח.
ואולי עם תחקור את המציאות והרצון תגלה שאני הוא זה שאחראי לכל מה שקורה, ואני הוא זה שאחראי לכל מה שאני רוצה, אז גם כאן כבר נפתרת הבעיה, כי למעשה גילית שיש התאמה בין הרצון למציאות.
ויכולה עוד אופציה, שתגלה שעל המציאות אתה לא שולט ועל הרצון כן שולט, ואז אתה תצטרך ליצור התאמה.
בסוף הסיפור האדם מגלה, שאם הוא בתוך השכל שלו, אז מהיבט מסויים אתה יודע שאתה עושה הכל, ועושה את כל מה שאתה רוצה, מהיבט אחר אתה לא עושה את מה שאתה רוצה ולא עושה הכל, שניהם זה אקראי ושניהם זה סיבתי, אתה גם שולט בהכל וגם לא שולט בשום דבר, וכל האופציות נכונות בו זמנית.
בסוף, אם אתה לא קיים, אין שאלה ואין תשובה. אם אתה קיים, אז מה היא האמת? שאתה אחראי לכל מה שקורה, ואתה אחראי לכל מה שאתה רוצה, ובו זמנית אתה לא אחראי לשום דבר שקורה ולא אחראי לשום דבר שאתה רוצה, כאילו העולם נוצר מעצמו ולא מתוך רצון של מישהו, ובו זמנית לפעמים אתה שולט במציאות ולפעמים לא, ולפעמים אתה שולט ברצון ולפעמים לא, ועדיין תמיד יש חיסרון.
ואם אתה לא רוצה את החיסרון, אתה צריך לוותר על הקיום שלך, אתה צריך לוותר על ידיעת האני. למה? כי כדי לדעת שאתה קיים, אתה צריך לדעת שאתה לא, ואז אתה חווה חיסרון, ואז חסר לך.
כדי לדעת אני, אתה צריך לדעת משהו שאתה לא, ואם יש משהו שאני לא, אז אני יודע שיש משהו שאני חסר אותו, ואם אני חסר אותו, אז חסר לי.
עצם זה שאתה אומר, אני לא המציאות, יש לך חיסרון, אתה חסר משהו. אתה אומר אני, יש לא אני, פירושו חיסרון. אם אתה לא רוצה את החיסרון הזה, צריך לוותר על הכל, כולל הקיום.
מה לעשות בפועל? לשאול האם אני בטוח? לעשות זאת מספיק פעמים ואז תעלם.
ומתחילים מהדברים הקטנים, כמו האם אתה בטוח שיש פה בקבוק? האם אתה בטוח שזאת כוס מים? תבדוק את כל מה שאתה רואה, אולי אתה בכלל לא רואה? כך תעבור על החושים קודם תחסל את חוש הראייה, אחר חוש שמיעה, אחר חוש מישוש, תחסל את כל החושים בכלל. ככה תעבוד מסודר, עד שתגיד אבל יש משהו, מי אמר שיש משהו, אולי אין שום דבר? נכנס לעומק עד שאתה לא יודע כלום, ואז אין שאלה.
אליעד: אם זה נהיה גרוע, אז או שתקבל את הגרוע, או שתחזור חזרה לזה שלא הכל טוב.
שאלה: אני גם רוצה להרגיש טוב, וגם רוצה עדיין לשנות את המציאות שארגיש יותר טוב או לשמר את מה שיש. אני רוצה להיות שלם עם המציאות גם כאשר היא משתנה. וגם לא להיות במצב של אפתיה.
אליעד: אתה מבקש בקשה שסותרת. כאילו אמרת, אני רוצה להיות מאושר בלי תנאים, בתנאי ש...
מה חשוב לך יותר, להיות תמיד מרוצה בלי תנאים, או שתשנה את המציאות?
שאלה: רוצה להיות שלם עם המציאות למרות שהיא משתנה.
אליעד: אתה צריך למצוא משהו קבוע, שלא משנה כמה שהוא ישתנה, אתה נמצא בקבוע. העובדה היא שהמציאות משתנה, והמצב רוח שלך משתנה יחד עם המציאות.
ואתה אומר שאתה לא רוצה שהמצב רוח ישתנה, אלא יהיה יציב. אז השאלה הנשאלת היא, מה גורם לשינוי? אם תבין מה גורם לשינוי, אז השאלה הנשאלת היא האם אפשר ליצב את המערכת?
אז השאלה היא מה גורם לשינוי אצלך?
שאלה: ציפיות ואכזבות.
אליעד: אז הציפיות שלך יוצרות עליות וירידות של אכזבה ושביעות רצון. אז יש לך ציפיות מהמציאות, והמציאות משתנה ואז יש לך או אכזבות או שביעות רצון. ואתה תמיד רוצה שביעות רצון.
בהנחה שיש לך ציפיות ורצונות, האם יכול להיות שתמיד תהיה שבע רצון?
שאלה: כן.
אליעד: אתה חושב שלמרות שהמציאות משתנה ולמרות שיש לך ציפיות שלא תמיד תואמות את המציאות...
אתה רוצה להיות בסיכרון עם המציאות. אבל העובדה היא שכעת אין התאמה - אין התאמה בין הרצון למציאות.
אז השאלה היא מה משפיע על המציאות או מה גורם לי לשנות את הרצון שלי?
יש שני גורמים, המציאות והרצון, ושניהם משתנים. עכשיו אנחנו צריכים שהם יתאימו. שתמיד מה שקורה - רוצה.
אם אדם יחקור ויבין שבסוף, המציאות לא בשליטתו, והרצון לא בשליטתו, הוא ממילא יבין שהאושר שלו לא בשליטתו. הוא עדיין ימשיך לרצות להיות מאושר, אבל יבין שזה לא בשליטתו, ואז הוא פתר את הבעיה, כי הוא בטוח שהאושר שלו לא בשליטתו, ואז הוא יפסיק לנסות לשנות.
אבל עדיין הוא ירצה שהרצון יתאים למציאות. אבל אם הוא ימשיך לחקור ויראה שאין שום אופציה שהרצון שלו והמציאות יתאימו, אז הוא יפסיק לרצות להיות מאושר, ואז הוא יהיה מאושר. למה? כי הוא לא יכול לדמיין שהמציאות תתאים לרצון.
ויש שאלה אחרת, מי אמר שאני רוצה שתהיה התאמה בין המציאות לרצון?
אז בא נבדוק, מי משנה את הרצון. לוקחים משהו שרוצים, ושואלים, למה אני רוצה אותו?
התשובה היא שאין שום אפשרות בעולם שתהיה קיים ושתהיה התאמה מלאה בינך לבין המציאות. אין שום אופציה אפשרית שהאדם יהיה קיים ושבו זמנית הוא לא ירצה לשנות את המציאות במשהו.
ככול שתבין יותר טוב את מה שאמרתי, ככה זה ישחרר אותך להיות בהתאמה עם המציאות.
ברגע שאתה אומר, אני משהו, אתה לא יכול להרגיש אני בלי שיהיה לך רצון לשנות את המציאות.
אם אתה רוצה להיות קיים, יש לזה תשלום, התשלום הוא שתמיד יהיה חסר לך משהו. ואם תרצה להגיע למצב שלא חסר לך כלום אף פעם, לשם זה אתה צריך לוותר על הקיום. זאת אומרת להיות מוכן לדעת שאתה לא קיים. ואם אתה מוכן לדעת שאתה לא קיים, אז מה הדרך להגיע לזה? תשאל את עצמך, האם אני בטוח שאני קיים?
אם תשאל את עצמך, האם אני בטוח קיים, ותעשה את זה באמת, אז לא תהיה בטוח שאתה קיים, ואם אתה לא בטוח שאתה קיים, אז לא יחסר לך שום דבר.
שב עם עצמך ותבדוק, מדוע המציאות משתנה? בסוף תגיע ל... שאם יש "אני", חייב להיות חיסרון, אין אפשרות שיהיה אני בלי חיסרון. ויש שתי אפשרויות, או לקבל את זה ולהפסיק לרצות שהכל יהיה שווה, או להעלים את עצמך.
עובדתית אתה חושב שאתה קיים, אז אני אומר לך, אתה צריך לוותר על משהו, אם אתה לא מוכן לקבל כל חיסרון, אתה צריך לוותר על תחושת הקיום של עצמך. אם תגיד, לא מוכן, אז אין פיתרון ואתה נשאר כאן. ואתה יכול להגיד שאתה מוכן, מה לעשות? התשובה, תשאל את עצמך, האם אתה בטוח במשהו? אם תשאל את זה ברצינות, אז לא תדע שאתה קיים אפילו.
למשל, אתה רואה קיר, תשאל, האם אני בטוח שיש כאן קיר? אחרי כמה פעמים לא תהיה בטוח. אחר יעלה לך, אבל אני רואה משהו, תשאל, האם אני בטוח שיש משהו? לא בטוח, אחר תשאל, האם אני בטוח שאני קיים? תשאל כמה פעמים, ואז לא תדע שאתה קיים, ואז אין שום שאלה.
שאלה: איך אני אדע שאין פה קיר?
אליעד: מה אני מחזיק ביד? כוס. איזה כוס? כוס זכוכית עם מים. האם אתה בטוח שזה מים? אולי לא, אולי מיץ. אולי זה לא כוס, אולי יש לך הטעיה בחושים? כל פעם מעלים את הרף.
כוס, זכוכית ומים. מה אתה הכי בטוח? שזה כוס, מה אתה פחות בטוח? שזה זכוכית, מה אתה עוד יותר פחות בטוח? שזה מים. כי מים, מי יודע, אולי זה מיץ? זכוכית? אולי זה פלסטיק, אבל כוס אני בטוח.
ואולי עם תחקור את המציאות והרצון תגלה שאני הוא זה שאחראי לכל מה שקורה, ואני הוא זה שאחראי לכל מה שאני רוצה, אז גם כאן כבר נפתרת הבעיה, כי למעשה גילית שיש התאמה בין הרצון למציאות.
ויכולה עוד אופציה, שתגלה שעל המציאות אתה לא שולט ועל הרצון כן שולט, ואז אתה תצטרך ליצור התאמה.
בסוף הסיפור האדם מגלה, שאם הוא בתוך השכל שלו, אז מהיבט מסויים אתה יודע שאתה עושה הכל, ועושה את כל מה שאתה רוצה, מהיבט אחר אתה לא עושה את מה שאתה רוצה ולא עושה הכל, שניהם זה אקראי ושניהם זה סיבתי, אתה גם שולט בהכל וגם לא שולט בשום דבר, וכל האופציות נכונות בו זמנית.
בסוף, אם אתה לא קיים, אין שאלה ואין תשובה. אם אתה קיים, אז מה היא האמת? שאתה אחראי לכל מה שקורה, ואתה אחראי לכל מה שאתה רוצה, ובו זמנית אתה לא אחראי לשום דבר שקורה ולא אחראי לשום דבר שאתה רוצה, כאילו העולם נוצר מעצמו ולא מתוך רצון של מישהו, ובו זמנית לפעמים אתה שולט במציאות ולפעמים לא, ולפעמים אתה שולט ברצון ולפעמים לא, ועדיין תמיד יש חיסרון.
ואם אתה לא רוצה את החיסרון, אתה צריך לוותר על הקיום שלך, אתה צריך לוותר על ידיעת האני. למה? כי כדי לדעת שאתה קיים, אתה צריך לדעת שאתה לא, ואז אתה חווה חיסרון, ואז חסר לך.
כדי לדעת אני, אתה צריך לדעת משהו שאתה לא, ואם יש משהו שאני לא, אז אני יודע שיש משהו שאני חסר אותו, ואם אני חסר אותו, אז חסר לי.
עצם זה שאתה אומר, אני לא המציאות, יש לך חיסרון, אתה חסר משהו. אתה אומר אני, יש לא אני, פירושו חיסרון. אם אתה לא רוצה את החיסרון הזה, צריך לוותר על הכל, כולל הקיום.
מה לעשות בפועל? לשאול האם אני בטוח? לעשות זאת מספיק פעמים ואז תעלם.
ומתחילים מהדברים הקטנים, כמו האם אתה בטוח שיש פה בקבוק? האם אתה בטוח שזאת כוס מים? תבדוק את כל מה שאתה רואה, אולי אתה בכלל לא רואה? כך תעבור על החושים קודם תחסל את חוש הראייה, אחר חוש שמיעה, אחר חוש מישוש, תחסל את כל החושים בכלל. ככה תעבוד מסודר, עד שתגיד אבל יש משהו, מי אמר שיש משהו, אולי אין שום דבר? נכנס לעומק עד שאתה לא יודע כלום, ואז אין שאלה.
050-3331-331