האם אפשר להיות מאושר מהקונפליקט עצמו?

אליעד כהן מציג בהרצאה זו גישה ייחודית לנושא האושר ולניהול קונפליקטים פנימיים וחיצוניים, ומסביר כיצד ניתן לחיות בהרמוניה עם המציאות, עם עצמך ועם התחושות הקשות או הסבל שאתה חווה. הוא מעלה את האפשרות שקונפליקט, סבל ותחושה של "רע" אינם בהכרח דבר שלילי, ושאפשר ליהנות מהם ואפילו לאהוב אותם.

הגישה הרווחת והאינסטינקטיבית של רוב האנשים, כך אליעד טוען, היא להאמין שקונפליקטים חייבים להיפתר. אנשים נוטים לחשוב שאם יש להם בעיה או שהם מרגישים רע, הם חייבים למצוא פתרון או להימנע מהמצב הבעייתי הזה לחלוטין. עם זאת, אליעד כהן מציג גישה אלטרנטיבית, לפיה עצם הקיום של הקונפליקט יכול להיות מצב אופטימלי.

למה קונפליקט לא חייב להיות שלילי?

אליעד מסביר שכל אדם מחונך מילדות להאמין ש"רע" זה תמיד רע, שאסור לו להרגיש רע, ושחובה להימנע מכך. הוא נותן דוגמה של ילד שנפגע ומיד מנסים לנחם אותו ולהוציא אותו מהתחושה הרעה, כי כך נהוג לחשוב - שאם רע לך, זה לא בסדר. אליעד טוען שההנחה הזאת אינה נכונה בהכרח. אפשר לראות גם את הרע כדבר טוב, או לפחות לגיטימי באותה מידה כמו תחושה טובה.

הוא ממחיש את הטענה בעזרת דוגמה: כשמאבדים מפתחות, רוב האנשים מיד רוצים למצוא אותם, או לוותר לחלוטין ולהסתגל למציאות החדשה בלי המפתחות. האפשרות השלישית שהוא מציע היא דווקא להמשיך לחפש את המפתחות לנצח, בלי להפסיק לרצות למצוא אותם, אבל בו - זמנית ליהנות או לקבל את העובדה שלעולם לא תמצא אותם. זוהי תפיסה חדשה ובלתי אינטואיטיבית, שלפיה אתה יכול לרצות משהו מאוד, אפילו באופן מוחלט, ובו - זמנית לא להשיג אותו לעולם.

מה הבעיה בגישה שמנסה תמיד לפתור קונפליקטים?

אליעד מציג את הבעיה שבגישה הרגילה שמנסה תמיד לפתור את הקונפליקט. לפי תפיסתו, רוב האנשים פועלים בשני אופנים עיקריים כאשר הם נתקלים בבעיה:

• או שהם מנסים לשנות את המציאות כך שתתאים לרצונם.
• או שהם מוותרים על הרצון שלהם ומקבלים את המציאות כפי שהיא.

האפשרות השלישית, שאליעד מציע, היא להמשיך לרצות לשנות את המציאות ובו - זמנית לקבל אותה כפי שהיא. הוא מסביר שזה בדיוק האופן שבו המציאות עצמה פועלת. הוא משתמש בדוגמה של בריאת העולם: אלוהים, שהיה במצב מושלם ללא חסרונות או יתרונות, בחר ליצור חיסרון דווקא כי רצה שיהיה קונפליקט. מכאן שאלוהים עצמו כביכול בוחר לחיות בקונפליקט, מתוך הבנה שזה המצב האופטימלי.

כיצד אליעד מדגים את הגישה שלו בעזרת קונפליקט משפחתי?

אליעד מביא דוגמה של קונפליקט בין אימא לבן שלה. האם רוצה שהבן שלה יהיה מאושר, והיא מרגישה מחויבות גדולה לכך, אך היא לא מצליחה לגרום לו להרגיש טוב. בכל פעם שהיא מנסה להסביר לו או לתת לו עצות, הוא מתנגד לה. היא נמצאת במצב של קונפליקט מתמשך: מצד אחד, היא לא מצליחה לשנות את הבן, ומצד שני, היא לא רוצה לוותר ולשחרר את הניסיון לשנות אותו.

אליעד מסביר שבמקרה כזה יש בדרך כלל שתי גישות:

• לוותר ולשחרר - לקבל את המצב כמו שהוא ולא לנסות להשפיע יותר.
• להתאמץ יותר, להיכנס לראש של הילד, למצוא דרך יצירתית יותר לשכנע אותו ולתקשר איתו.

אליעד מציע גישה שלישית - להמשיך לחיות בקונפליקט כמו שהוא. לא לנסות באמת לפתור אותו, וגם לא לוותר עליו. לדעתו, הקונפליקט הזה, המתח הזה, הוא בעצמו מצב אופטימלי.

מהי גישת המציאות לפי אליעד כהן?

אליעד מחדד שהמציאות עצמה...