ובו יתבאר, מה צריך האדם לעשות כדי ליצור שינוי בחיים שלו? ומהו העיקר שבו צריך האדם להתמקד, כאשר הוא רוצה לעשות שינוי בחיים? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי אנשים כל הזמן מנסים לשנות את המציאות. כי המציאות קיימת כפי מה שהיא. והאדם לעולם לא מרוצה ממנה, וכל הזמן הוא מנסה לשנות אותה, לייפות אותה, ולהפוך אותה לטובה יותר. והאדם מטבעו מחפש את האושר. ובראש של האדם יש כל מיני רעיונות, כיצד המציאות צריכה להיות, כדי שהוא יהיה מאושר.

ובהתחלה, הדבר הראשון שהאדם חושב שהוא צריך לעשות כדי להיות מאושר, זה לשנות את המציאות שחיצונית לו. כגון לדוגמה שהאדם חושב, שאם הוא יקנה איזה דבר חדש, אז זה יעשה אותו למאושר יותר. ולקנות דבר חדש, פירושו שינוי חיצוני. כי האדם עצמו לא משתנה, כאשר הוא קונה דבר חדש. והשינוי במציאות שהתרחש כאשר האדם קנה את הדבר החדש, הוא התרחש בחיצוניות של האדם. כך שיש לנו את נקודת המבט הראשונה שאומרת, שהאושר של האדם יגיע, על ידי שינוי חיצוני בחיים של האדם.

ומי שמכיר קצת יותר טוב את העולם, הוא יודע, שהאושר המוחלט (בניגוד לאושר יחסי) של האדם, לא תלוי בשינוי חיצוני, אלא בשינוי פנימי. דהיינו, זה לא משנה כמה יש או אין לך ברמה החיצונית, אלא זה משנה כמה יש או אין לך ברמה הפנימית. ומי שמבין את זה, הוא מנסה לשנות את מה שיש לו ברמה הפנימית ולא ברמה החיצונית. כדי להשיג אושר אמיתי בשלמות, ולא רק אושר רגעי ואושר זמני לכמה רגעים בודדים (שהוא כן נוצר על ידי שינוי חיצוני).

ונחדד: שלפעמים תת המודע של האדם מבין את כל הדברים האלו, ותת המודע של האדם, הוא זה שגורם לאדם להשקיע בשינוי פנימי או בשינוי חיצוני, והכל לפי ההבנה של האדם, את מה שהוא מחפש. וגם מי שמבין שכדאי לעשות שינוי פנימי, גם הוא, יש אצלו הרבה דרגות של פנימי וחיצוני, בתוך השינויים הפנימיים עצמם. כגון לדוגמה, שיש כאלו שחושבים, שמאחר שהעיקר הוא השינוי הפנימי, הרי שהכי חשוב לדוגמה, זה שהם יאהבו את עצמם. ואז הם עושים כל מיני דברים שיגרמו להם לאהוב את עצמם יותר, ולהיות עם אהבה עצמית יותר גדולה.

וכדי להשיג אהבה עצמית, לשם כך אפשר לעשות גם שינויים פנימיים וגם שינויים חיצוניים. ושינויים חיצוניים שנועדו כדי ליצור שינוי פנימי אצל האדם, יכולים לדוגמה להיות, שהאדם מחפש יותר כבוד והערכה מהסביבה שלו. והאדם חושב, שאם הוא יעשה שינוי חיצוני ויגרום לאנשים לאהוב אותו, אז הוא ירגיש יותר אהוב ברמה הפנימית שלו. או לדוגמה אדם שחושב, שאם הוא יראה יותר טוב, אז הוא יאהב את עצמו יותר. והוא חושב להשיג שינוי פנימי, באמצעות שינוי חיצוני.

אבל, יש כאלו שההבנה שלהם היא יותר טובה, והם מבינים, שכדי להשיג שינוי פנימי, לשם כך צריך להתבונן יותר פנימה. ואז הם עוברים להתמקד במה שקורה בתוכם, במקום להתמקד במה שקורה מחוצה להם. ואז הם הולכים לכל מיני סדנאות רוחניות, ולומדים חשיבה חיובית ואהבה עצמית ואיך לפתח את הביטחון העצמי, ואיך להיות מאושרים בלי סיבה וכיו"ב. והאדם משקיע את המשאבים שלו, בלנסות לשנות את העולם הפנימי שלו, במקום לנסות לשנות את העולם החיצוני שלו.

ואז יש הרבה שיטות איך לשנות את העולם הפנימי שבתוך האדם. שיטות שמלמדות את האדם איך לנסות לשלוט במחשבות שלו, ואיך לשלוט ברצונות שלו, ואיך לרצות את המציאות, ואיך לאהוב את עצמו, ואיך לאהוב את המציאות, ואיך לקבל את המציאות, ואיך לעשות כל מיני שינויים פנימיים כאלו ואחרים. והשיטות האלו משתמשות בדמיון מודרך, ובהצהרות חיוביות, ובחשיבה חיובית, וב NLP וכיו"ב. שיטות, שתכליתן היא, לתכנת את התת מודע של האדם, לחשוב בצורה כזו או אחרת.

ומי שיתבונן היטב יראה, כי גם כל השיטות האלו, נדונו לכישלון. ויש הרבה אנשים שיאמרו, שהטיפול שלהם בדמיון מודרך / NLP /חשיבה חיובית וכיו"ב, שהטיפול הזה שינה להם את החיים לטובה. אבל באותה המידה ממש, הרבה אנשים יאמרו, שזה שהם קנו רכב חדש ודירה חדשה, גם זה שינה להם את החיים לטובה.

וכפי שיודעים אלו שמבינים את הנושאים האלו, שינוי חיצוני, יכול להביא לאדם אושר זמני, אבל לא אושר קבוע ולא אושר אמיתי פנימי, שנובע מעצמו, בלי להיות תלוי בסיבה כלשהי. דהיינו, זה נכון שבטווח המיידי, גם שינוי חיצוני, יכול לגרום לאדם להיות מאושר. אבל לאורך זמן, שינוי חיצוני לא יכול לעשות את האדם מאושר, אם הוא לא יעשה שינוי פנימי. ורק מי שעשה (אפילו באמצעות דמיון מודרך), הרבה שינויים חיצוניים בחייו, רק הוא יודע שבסופו של דבר, שינוי חיצוני לא יכול להביא לאדם אושר פנימי.

ובדיוק כך, מי שעשה המון שינויים פנימיים בחייו, הוא יודע את האמת, שגם שינוי פנימי, גם הוא לא יכול להביא לאדם אושר בחיים. וכל השיטות של חשיבה חיובית / דמיון מודרך / אמונה עצמית / NLP /תכנות התת מודע וכיו"ב, הן אומנם יכולות לספק לאדם סוג של אושר רגעי, שיכול להמשך אפילו על פני כמה חודשים ושנים. אבל הן לחלוטין לא יכולות להביא את האדם לאושר שאינו תלוי בדבר.

כי מי שיסתכל בעין אמיתית על הדברים יראה, כי כל השיטות האלו, אינן יכולות להביא את האדם למצב שבו הוא יהיה מאושר, בלי שום מאמץ כלשהו. כי כל השיטות כולן, מצריכות את האדם להיות במאבק מתמיד, נגד הצד הנגדי שלהן. והאדם צריך לנסות להכריח את עצמו לחשוב בצורה כלשהי, כדי להרגיש טוב. והאדם צריך להכריח את עצמו לקבל את המציאות ולהיות רגוע, כדי להרגיש טוב. ובכל השיטות כולן, האדם בורח מדבר כלשהו, שהוא ימשיך להישאר קיים במציאות, גם אם האדם יברח ממנו.

כי במציאות שלנו, תמיד יהיה בעולם גם רע, ותמיד יהיו בעולם שלנו, גם חרדות ופחדים, ותמיד יהיה בעולם שלנו, גם סבל. והאדם יכול לנסות לברוח מהדברים שנראים לו כרעים, אבל הוא לא יכול לברוח מהם לגמרי ובשלמות. כי תמיד הם יישארו קיימים, בעולם הפנימי של האדם, גם אם הוא ינסה לברוח מהם בכל כוחו. ושום שיטה בעולם, לא יכולה להביא את האדם למצב, שבו, גם הפוטנציאל שלו להרגיש רע, שגם הוא עצמו ייעלם. וכל שיטה, מלמדת את האדם להיאחז בדבר כלשהו, שהוא יכול להיעלם מהאדם ברגע אחד.

והרעיון הוא, שהרצון של האדם לעשות שינוי פנימי, גם הוא נידון לכישלון, אם השינוי הוא לא מספיק פנימי כדלקמן. כי שינוי פנימי אמיתי, הוא עובד תמיד. וגם בתוך כל השינויים הפנימיים שהאדם יכול לעשות בחיים שלו כדי להרגיש טוב וכדי להיות מאושר, גם בהם, יש שינויים חיצוניים ויש שינויים פנימיים אמיתיים.

והשינוי הפנימי העמוק ביותר שהאדם יכול לעשות בחיים שלו, הוא לא שינוי מחשבתי (לשנות את המחשבות), ולא שינוי רצוני (לשנות את הרצונות), ולא שינוי אמוני (לשנות את האמונות), ולא שינוי רגשי (לשנות את הרגשות), אלא הוא שינוי הבנתי. דהיינו, לשנות את ההבנה של המציאות, בלי קשר לשום שינוי חיצוני אחר.

ושינוי הבנתי פירושו, שהאדם משנה את ההבנה שהוא מבין את המציאות. כי מי שבסופו של דבר מחליט מה האדם מרגיש, זה לא מה שקורה לו ולא מה שהוא חושב שקורה לו ואפילו לא מה שהוא רוצה ביחס למה שקורה לו. מי שמחליט בסופו של דבר מה האדם ירגיש, זה אך ורק ההבנה של האדם. דהיינו, מה שהאדם מבין לגבי מה שהוא חווה שקורה לו.

כגון לדוגמה אדם שרואה מולו אריה שנראה אריה טורף. שאם האדם מבין שזה אריה אמיתי, אז האדם רוצה לברוח מהאריה ורוצה שהאריה לא יפגע בו, וממילא הוא מרגיש פחד וחרדה מכך שיש מולו אריה טורף. אבל אם האדם מבין, שהאריה הזה הוא אריה צעצוע ולא אמיתי, אז כל חוויית המציאות של האדם את האריה שנראה אריה טורף, כל חוויית המציאות של האדם משתנה מקצה לקצה.

כי האושר של האדם, תלוי ברצון של האדם. כי אם האדם רוצה את המציאות, אז טוב לו. ואם האדם לא רוצה את המציאות, אז רע לו. אבל הרצון של האדם, הוא תלוי בהבנה של האדם. כי אם האדם מבין שדבר כלשהו הוא טוב עבורו, אז האדם רוצה אותו. ואם האדם חושב שדבר כלשהו, הוא לא טוב עבורו, אז האדם לא רוצה את אותו הדבר. ואם האדם מבין, שדבר כלשהו, הוא לא טוב ולא רע עבורו, אז האדם חווה שלמות כלפי אותו הדבר, שבה הוא לא אוהב ולא שונא אותו.

והרעיון הוא, שמי שרוצה להשיג אושר אמיתי פנימי, שלא יכול להשתנות לעולם (כל זמן שהוא נשאר שפוי בתודעה העצמית שלו), עליו להפסיק לנסות לשנות את העולם החיצוני שלו, של מה שהוא רוצה ושל מה שהוא חושב. ובמקום זה על האדם לנסות לשנות את העולם הפנימי שלו, של מה שהוא מבין, לגבי מה שהוא רוצה ולגבי מה שהוא חושב.

כגון לדוגמה, אדם שרואה מולו חצי כוס מלאה וחצי כוס ריקה. שמי שמנסה לרצות גם את חצי הכוס הריקה, ומי שמנסה לחשוב חיובי בחשיבה חיובית, ולראות את חצי הכוס המלאה, ומי שמנסה לאהוב את הכוס המלאה והריקה, ומי שמנסה לגרום לעצמו לרצות את המציאות, או לאהוב את המציאות, או להאמין בדבר כלשהו לגבי המציאות וכיו"ב, זה הכל שינויים חיצוניים בלבד. שהם מוגבלים מאוד ביכולת שלהם לעזור לאדם.

ובמקום זה, על האדם לעשות שינוי הבנתי לגבי המציאות. דהיינו, רק לנסות להבין, למה הוא לא רוצה את חצי הכוס הריקה, ולמה הוא חושב שחצי הכוס הריקה היא יותר טובה או פחות טובה, מהחצי השני של הכוס המלאה. דהיינו, במקום לנסות לשנות...