ממי כדאי לקבל עצות להצלחה וכסף?

השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא ממי באמת כדאי לקבל עצות בנושאים כמו

כסף, זוגיות ואושר

וכיצד לזהות האם נותן העצה מסוגל באמת לסייע לך להגיע ליעדיך, או שמא עצותיו דווקא יעמיקו את תחושת החוסר והמחסור בחייך.

למה חשוב להגדיר את כמות הכסף שאתה באמת רוצה?

כשמישהו אומר שהוא רוצה להרוויח כסף, עליו לשאול את עצמו בכנות - כמה כסף באמת יספק אותי? אדם שמגדיר יעד נמוך מדי, כמו מיליון או שני מיליון שקל, עלול לגלות במהרה שברגע שהגיע ליעדו, הוא רוצה מיד הרבה יותר, נניח 100 מיליון. בכך, למעשה, תחושת החוסר שלו לא נפתרה, אלא אפילו התחזקה. אליעד כהן מסביר כי בעצם מה שאנשים באמת רוצים הוא להגיע למצב של שובע מלא, למצב שבו כסף לא מעניין אותם יותר. זה המבחן האמיתי, וכאן נבחנת איכות העצה שהם מקבלים.

מדוע השיטה להשיג כסף עלולה להגדיל את תחושת החוסר?

לדוגמה, אדם מקבל עצה איך להרוויח מיליון דולר בדקה בלי מאמץ. אם האדם לא בודק מהו "המחיר" של העצה, הוא עלול לגלות שהשיטה שנתנה לו מיליון דולר, יצרה בו במקביל רצון חזק יותר להשיג 100 מיליון דולר. בכך, במקום לפתור את תחושת החוסר, הוא רק הגדיל אותה פי כמה וכמה. לפני כן הוא חש מחסור במיליון דולר, ועכשיו הוא מרגיש מחסור גדול פי 100. במצב כזה, הוא רק הגביר את סבלו.

כיצד זה מתקשר גם לזוגיות ואושר?

אותו עיקרון נכון גם בתחומים אחרים כמו זוגיות ואושר. אם מישהו רוצה זוגיות ומקבל שיטה להשגת הרבה בני זוג במהירות, אבל במקביל השיטה מגדילה אצלו את הרעב והצורך בעוד ועוד בני זוג - הוא לא פתר את הבעיה, אלא הגדיל את החוסר שלו. בדומה, אדם שמקבל עצות איך להיות מאושר, אך השיטה גורמת לו לפחד מלאבד את האושר, נמצא במצב גרוע יותר משהיה לפני כן, כי עכשיו נוסף לו פחד חדש ותחושת חוסר מתמשכת.

איך בוחנים האם נותן העצה הוא באמת "מורה" או "תלמיד"?

אליעד מדגיש שאדם שמציע עצות בנושא מסוים צריך להימדד על פי מידת ה"שובע" שלו באותו נושא. אם מישהו נותן לך עצות על איך לעשות כסף, אבל הוא עצמו עדיין רעב לכסף, עדיין מחפש דרכים להרוויח עוד ועוד - הוא אינו באמת "מורה", אלא "תלמיד". אדם כזה עלול ללמד אותך את אותן השיטות שהביאו אותו להרוויח יותר, אך גם הפכו אותו לרעב גדול יותר. לכן, חשוב לבדוק היטב: האם מי שמלמד אותך הוא אדם שהגיע למצב של שובע, שבו הכסף כבר לא מעניין אותו, או שהוא עדיין במצב שבו הוא רודף אחרי עוד ועוד?

אליעד נותן דוגמה מוחשית: ילד בן שנתיים לא מרגיש שחסר לו כסף, כי הוא בכלל לא מודע לכך שהוא צריך אותו. לעומת זאת, אדם עשיר מאוד שרוצה עוד, עלול לסבול מתחושת חוסר גדולה יותר מילד קטן שלא יודע בכלל מה זה כסף. זו דוגמה לכך שהמצב הפנימי הוא מה שקובע את תחושת העושר, ולא כמות הכסף בפועל.

מהו "המחיר" של העצה ולמה הוא חשוב?

אליעד מסביר כי לכל עצה או שיטה להצלחה יש "מחיר". המחיר הזה הוא שלעיתים, עצות שמביאות אותך להשיג את המטרה שלך, עשויות במקביל לייצר פחד לאבד את ההישג או רצון מוגבר להשיג יותר. לדוגמה, אם מישהו לימד אותך איך להרוויח מיליון דולר, אך כעת אתה חי בחרדה שתאבד את הכסף, או שאתה מרגיש צורך בלתי נשלט להרוויח עוד, אז העצה הזאת בעצם רק פגעה בך, ולא עזרה.

ממי באמת כדאי לקבל עצות?

העצה החשובה ביותר של אליעד היא שכאשר מחפשים יועץ, מאמן או מנטור, יש לבדוק עד כמה הוא עצמו הגיע למצב שבו אין לו רצון מתמיד וחוסר בלתי פוסק בתחום שבו הוא מייעץ. אם מדובר בכסף, הוא צריך להיות במקום שבו כסף כבר לא מעניין אותו. אם מדובר בזוגיות, הוא צריך להיות במקום שבו הוא אינו זקוק לזוגיות כדי להרגיש שלם. אם זהו אושר, האדם שנותן את העצה צריך להיות במצב שבו הוא אינו מפחד לאבד את אושרו.

אליעד מדגיש שוב ושוב שרוב היועצים וה"מנטורים" הם בעצם תלמידים בעצמם. הם נמצאים במסע לחיפוש דרכים למלא את רצונם שלהם, ולכן העצות שלהם עלולות לשקף את הרעב הפנימי שלהם, ולהעביר אליך את תחושת החוסר והסבל שלהם.

המטרה האמיתית - להיות שבע רצון לחלוטין

אליעד כהן מסכם ואומר שהמטרה האמיתית של כל אדם היא להגיע למצב שבו הוא לא רוצה יותר את הדבר שאותו הוא רצה להשיג, בין אם זה כסף, זוגיות או אושר. בדיוק כמו אדם שאוכל עד שהוא שבע ולא רוצה לאכול יותר, כך גם בכל תחום אחר: המצב האידיאלי הוא להגיע לשובע מוחלט שבו אין עוד תחושת חוסר.

בפועל, אליעד ממליץ למי שמחפש עצות להקפיד לבדוק את רמת השובע של היועץ, ולהיזהר מיועצים שעדיין רודפים אחרי אותו דבר שהם מלמדים עליו, כי עצותיהם עלולות דווקא להגביר את תחושת החוסר שלך.

על מה מדברים כאן?

הדיון עוסק בשאלה ממי כדאי לקבל עצות בכל נושא, ובייחוד איך לבדוק אם האדם שנותן את העצה באמת יכול לעזור. הדוגמה המרכזית היא אדם שרוצה להרוויח כסף, אך הנקודה מורחבת גם לנושאים כמו זוגיות או אושר.

מדוע חשוב להגדיר כמה כסף באמת רוצים?

כשאדם אומר שהוא רוצה כסף, במקרים רבים הוא מתכוון לכך שהוא רוצה שיהיה לו סכום כה גדול עד שלא ירצה יותר כסף כלל. אם קובעים יעד קטן מדי, ברגע שמשיגים אותו, מתעורר רצון ליעד גדול יותר (מיליון יכול להפוך בבת אחת ל - 100 מיליון). לכן כדאי להבין שהרצון הבסיסי הוא להגיע למצב שבו לא מרגישים יותר מחסור או צורך במשהו נוסף.

כיצד עלולה שיטה להרוויח כסף ליצור רצון גדול יותר?

אדם עשוי לקבל שיטה שמביאה לו במהירות כסף רב, למשל מיליון דולר, אבל אז הוא עלול פתאום להרגיש שחסרים לו 100 מיליון דולר. במצב כזה, במקום לפתור בעיית חוסר בכסף, הוא עלול להחמיר את הרגשת החסר. אם לפני כן היה חסר לו מיליון, כעת יהיה חסר לו הרבה יותר. זה מעיד על כך שלא מספיק רק להשיג יותר, אלא צריך גם שהרצון לא יגדל למימדים בלתי מוגבלים.

מה הקשר בין כסף, זוגיות ואושר?

העיקרון נכון לכל תחום רצוי. אם אדם רוצה זוגיות, ומשיג אותה בדרך שהופכת אותו לרעב לזוגיות רבה עוד יותר, הוא לא פתר את בעיית החוסר, אלא יצר צורך גדול יותר. אפילו כשהמטרה היא להיות מאושר, קבלת עצות שמעצימות את הרעב להיות מאושר עלולות לגרום לאדם לפחד מתמיד מלאבד את האושר.

מדוע רצון גדול יותר עשוי להחמיר את המצב?

אם נלמד אדם "איך להרגיש טוב" אך במקביל נגרום לו לפחד מהאפשרות להרגיש רע, הוא עלול לסבול יותר ממה שסבל לפני כן. במקום להפוך לשבע רצון, הוא נשאר במצב שבו הרצון שלו גובר ללא הפסקה, וכך הוא מרגיש תמיד שחסר לו עוד.

למה חשוב לבדוק כמה האדם המלמד עדיין מחפש את הדבר שהוא מלמד?

אדם שנותן עצות על כסף, אך בעצמו עדיין רודף אחרי כסף, מעיד שהוא לא הגיע למצב של "שובע" בנושא הזה. אם הוא עצמו משיג מיליונים אך נשאר רעב לעוד ועוד, אולי אין לו באמת את התובנה איך להפסיק להיות מוטרד מכסף. בפועל, הוא עשוי לתת הדרכה שמעבירה את התלמיד למצב של רצון מוגבר, במקום לחוות פחות חוסר.

כיצד בודקים אם נותן העצה הוא מורה או תלמיד?

רוב היועצים הם בעצם תלמידים בתהליך למידה משל עצמם. הם עדיין ממלאים את רצונותיהם ולכן ממשיכים לרדוף אחר אותם דברים שהם מלמדים עליהם. אם הם לא הגיעו למקום שבו אין להם רצון חזק בדבר, המשמעות היא שייתכן שיעבירו למי שמקשיב להם את אותה תחושת חוסר. לדוגמה, יועץ כסף שמחפש באופן אובססיבי עוד כסף, או מורה לאושר שעדיין נאבק להיות מאושר בעצמו.

מדוע חשוב לשים לב ל"מחיר" של העצה?

אם מישהו מבטיח ללמד דרך להשיג דבר מסוים, אבל "המחיר" הוא שעלול להתעורר פחד מוגבר לאבד את מה שהושג, או רצון להשיג הרבה יותר, זו בעצם חרב פיפיות. השאלה היא לא רק האם תרוויח את מה שאתה רוצה כרגע, אלא גם האם לא יתווסף לך רצון גדול יותר שיגדיל את תחושת החוסר.

איזו תובנה כללית ניתן להסיק?

כשמחפשים עצות כדאי לבדוק אם נותן העצה אכן הגיע למצב שהוא לא זקוק לאותו הדבר יותר, או לפחות עד כמה הוא באמת התקרב לכך. נקודת המבחן היא: האם הוא עדיין חווה רעב מתמיד או שהוא שבע רצון. בסופו של דבר, המטרה האמיתית היא להגיע למקום שבו אין הרגשת חוסר או צורך בלתי פוסק, בין אם מדובר בכסף, בזוגיות או באושר.