איך להגיע לאושר מוחלט, והאם יש הבדל בין יחסי למוחלט?

השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה בהרצאה זו היא הדרך אל האושר המוחלט, ובפרט השאלה האם בכלל ניתן להגיע לאושר כזה, ומהי הדרך אליו. כדי להבין זאת, אליעד מציג ומסביר שתי תפיסות מרכזיות:

הגישה הראשונה היא הגישה של "הכל או כלום", שאומרת שאם יש דבר מוחלט, כמו אושר מוחלט או אמת מוחלטת, הרי שאו שאתה נמצא שם לגמרי או שכלל לא הגעת אליו. דוגמה לכך היא אדם ששואף שכל הכסף בעולם יהיה שלו. לפי הגישה הזו, אין שום היגיון באיסוף כסף בצורה הדרגתית, כי אף פעם לא ניתן יהיה להגיע למצב שכל הכסף בעולם נמצא אצל אותו אדם. כלומר, ברגע שאתה לא מגיע אל המטרה בשלמות, למעשה כלל לא התקרבת אליה.

הגישה השנייה גורסת שאמנם קיימים דברים מוחלטים, אך גם בעולם היחסי ישנם דברים שהם קרובים יותר או פחות למוחלט. למשל, אדם שנצמד לאמת, מתקרב יותר לאמת המוחלטת מאשר מי שלא נצמד לאמת כלל. בגישה זו, גם אם האדם לא הגיע למצב המוחלט עצמו, עצם ההתקדמות לעברו היא בעלת משמעות. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה על מספרים: אדם שנמצא ב - 2 ואדם שנמצא ב - 100 רחוקים באופן שווה מאינסוף, מכיוון שאין סוף למספרים ואי אפשר להגיע לאינסוף בשום דרך. למרות זאת, האדם שנמצא ב - 100 קרוב יותר באופן יחסי מהאדם שנמצא ב - 2.

האם ההתקרבות אל המוחלט באמת מקרבת אותנו אליו?

אליעד מסביר שגם ההתקרבות למוחלט יכולה להרחיק אותנו ממנו, מפני שהאדם שנצמד לדבר כלשהו, אפילו לדבר חיובי כמו "לא להיאחז בדבר", למעשה נאחז ברעיון זה עצמו. כלומר, הרצון להפסיק להיאחז הוא בעצמו סוג של היצמדות, ולכן יוצר סתירה פנימית. לדוגמה, אדם שרוצה לצאת ממקום וזמן ושואל "לאן אני צריך ללכת כדי לצאת?", למעשה לא מבין שאין מקום מסוים שאליו אפשר ללכת מחוץ למרחב ולזמן, כי כל תנועה במרחב ובזמן משאירה אותו בתוך המרחב והזמן.

אליעד מדגיש כי האושר המוחלט, כמו כל דבר מוחלט אחר, הוא כזה שלא ניתן להיאחז בו ולא ניתן להתקרב אליו באמצעות התנהגות כלשהי, מכיוון שכל פעולה שנעשית לשם כך היא יחסית במהותה.

איך ניתן להגיע לחוויה של אושר מוחלט, והאם זה בכלל אפשרי?

כדי לחוות אושר מוחלט, אליעד אומר שיש צורך להגיע למצב תודעתי שבו האדם אינו נאחז בשום הגדרה ואינו תלוי בשום דבר. אך גם הניסיון להגיע למצב זה באמצעות פרקטיקות כמו מדיטציה או אי - היאחזות, הוא עצמו נאחז במשהו. למשל, מי שמנסה לא לאהוב או לא לשנוא, נמצא עדיין בתוך המצב היחסי.

אליעד מביא דוגמה נוספת מתוך "סיפורי מעשיות של רבי נחמן", שבה נאמר שיש דברים שניתנים לאדם במתנה, ולא באמצעות השתדלות. דוגמה זו מסבירה שאם האושר המוחלט או ההבנה המוחלטת הם באמת מוחלטים, אז האדם לא יכול להשיג אותם על ידי מאמץ. כי מאמץ או השתדלות הם עצמם פעולה יחסית, וממילא לא יוכלו להביא לדבר מוחלט. עם זאת, לפי רבי נחמן, אדם עדיין חייב לעשות מאמץ, משום שאם לא יעשה שום דבר, המוחלט לא יגיע אליו בעצמו.

מה לעשות כאשר אין תשובה לשאלות הגדולות?

אליעד מסביר גם את השאלה מה יש לעשות כאשר האדם מגיע למסקנה שאין תשובה לשאלה האם המוחלט קיים ואיך להגיע אליו. לפי אליעד, אדם שמגיע למסקנה שאין לו מה לעשות, עלול להחליט שכל מעשה שיעשה הוא חסר טעם. אך הדבר היחיד שיכול להיות מועיל במקרה כזה הוא להמשיך לבדוק את...