נוהל חניבעל, שמחה לאיד, שמחה לאיד, בנפול אויבך אל תשמח, בנפול חברך אל תשמח, אין שמחה כמו שמחה לאיד, מתכבד בקלון חברו, צרות עין, מי שמרחם על אכזרים? מי שמרחם על רשעים? מה המשמעות של הביטוי בנפול אויבך אל תשמח? הביטוי בנפול אויבך אל תשמח לקוח מספר משלי ומביע רעיון עמוק יותר מאשר נראה במבט ראשון. על פי ההסבר שנתן אליעד כהן, משמעות הביטוי ... מעשיו, ולכן אל תשמח, כדי שהעונש שלו יימשך. זו הסיבה האמיתית שהפסוק מבקש להימנע משמחה בנפילת אויב. איך הרעיון בנפול אויבך אל תשמח מתקשר לקונפליקטים פנימיים? אליעד כהן מסביר את הביטוי הזה גם במובן פסיכולוגי ופנימי. לטענתו, כל אדם מנהל מלחמה פנימית ... בנפילת חלק אחד, הוא מעצים את המאבק הפנימי ויוצר לעצמו עוד בעיות. כיצד אפשר להבין את הסתירה בין הפסוקים בנפול אויבך אל תשמח ובאבוד רשעים רינה? אליעד התייחס לסתירה לכאורה בין שני פסוקים בתנך: מצד אחד נאמר בנפול אויבך אל תשמח, ומצד שני נאמר באבוד רשעים רינה. הוא הסביר שאין סתירה אמיתית בין הפסוקים, כי הפסוק הראשון מתייחס לכך שאסור ... אליעד הסביר שהשמחה האישית, שמחה לאיד שמגיעה מתוך רצון אישי לנקמה או מתוך סיפוק עצמי, היא פסולה לפי הפסוק בנפול אויבך אל תשמח. לעומת זאת, שמחה כללית (רינה) שנובעת מכך שהעולם נעשה טוב יותר כאשר רשע מפסיק לפעול, היא שמחה חיובית. לדוגמה, ... אפילו אם עליו להילחם בו בפועל, הוא נשאר מחובר לחיים, מחובר למציאות ולא פועל מתוך ניתוק או שנאה טהורה. בנפול אויבך אל תשמח? מהו נוהל חניבעל? מי שמרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים? שמחה לאיד קונפליקטים פנימיים צרות עין שמחה בנפילת ...

...את העמדה של לא אכפת לי, יש מקום להמשיך ולשאול שאלות. האם אחדות שקרית היא פתרון? נושא נוסף שהוזכר בהרצאה הוא אחדות שקרית. מדובר בנסיון להימנע מלמצוא הבדל בין טוב לרע או בין רגשות, ולנסות להגיד שזה לא משנה. גישה כזו, אם היא לא נשענת על שאלות מעמיקות, היא גישה שקרית, המובילה לריקנות ולבעיות נפשיות נוספות. מהו הרצון להרגיש טוב? לסיום, אליעד כהן מציין כי הרצון להרגיש טוב הוא תוצאה של חינוך והבנה לא נכונה של החיים. הרצון הזה נוצר מתוך האמונה שמי שמרגיש טוב הוא בהצלחה, אבל למעשה אין זה נכון. חשוב להבין...

...בדרך לאושר. ככל שהוא סובל יותר, הוא משתחרר מהאחיזות שלו, וכשהוא מגיע למצב שכבר אינו רוצה כלום - שם הוא מגיע לאושר המוחלט. הגישה השנייה אומרת שדווקא ההנאה, התקווה והשאיפה לעונג מושכות את האדם קדימה, והן אלו שגורמות לו להרגיש רע בגלל המרחק מהמצב הרצוי. כלומר, לא הסבל עצמו מקדם אותך לאושר, אלא דווקא ההנאות והשאיפות שמגדילות את הרצון שלך למשהו יותר טוב. אליעד מסביר ששתי הגישות נכונות. האושר תלוי גם בסבל וגם בתקווה וההנאה. למשל, כשאדם נמצא בדרך הרוחנית, הוא עשוי להרגיש רע כי יש לו תקווה מאוד גדולה להגיע...

.... כי האדם במשך כל יום כל היום, מנסה למצוא תשובות לשאלות ופתרון לבעיות. והאדם כל הזמן מחפש לפתור בעיות ולמלא רצונות. וזה המשחק של החיים. לפתור בעיה אחרי בעיה, עד אין סוף. המרוץ אחרי פתרון בעיות, המרוץ אחרי מילוי רצונות וכולי. ועד כאן הכל טוב וזה משחק החיים וכולי. אבל בחיים יש בעיות שאין להן פתרון ויש שאלות שאין להן תשובה. דהיינו, שאפשרי לחלק את כל הבעיות שיש בעולם, ל 2 סוגים של בעיות. הסוג הראשון של הבעיות, הוא בעיות שאפשרי למצוא להן פתרון. בעיות עם פתרון שעונה לבעיה. שאלות שאפשרי למצוא להן תשובה...

...אותו, לרצות אותו. ראשית, הגבר צריך לגרום לאישה להמיר את רצונה לא רוצה לכלום, וכאשר הרצון שלה הופך לכלום, קל לו להלביש עליה את הרצון החדש. מדוע הבנה אינטלקטואלית אינה מספיקה לשינוי בחוויה? אליעד מבהיר שההבנה בלבד אינה מספיקה - החוויה עצמה היא המבחן האמיתי. אדם יכול להבין מבחינה אינטלקטואלית שאין הבדל בין חוויה כזו לאחרת, אך כל עוד הוא לא חווה זאת, השינוי האמיתי לא יקרה. הוא מדגים זאת בכך שאדם עשוי לומר שהוא מבין שאין הבדל בין יש פיצה לבין אין פיצה, אבל בפועל, ברמה הרגשית, הוא עדיין יחוש חוסר או רצון...

...בצורה יעילה וטובה יותר. מהי הדרך להתמודד עם פחד עמוק כמו פחד מכישלון או פחד מראיון עבודה? אליעד נותן דוגמה לטיפול באדם שמפחד להיכשל בראיון עבודה. בשיטת NLP ובקואוצינג רגיל, המטרה היא בעיקר לחזק תחושה חיובית ולשכנע את האדם שהוא יצליח. אולם אליעד מציע גם גישה עמוקה יותר: לשאול מדוע הפחד מופיע, מה יקרה באמת אם תיכשל, האם זה באמת סוף העולם, או שזה פחד שנובע מהנחות לא בהכרח נכונות. טיפול כזה אינו רק מחזק את הביטחון העצמי אלא משחרר את האדם מהפחדים באופן יסודי יותר, על ידי בירור השורש האמיתי של הבעיה....

...כבר ברגע שמודיעים לו שזכה, אף שהוא עדיין לא ממש מחזיק את הכסף בידיו. הוא כבר מדמיין את כל הטוב שזה יביא לו, אבל במקביל הוא עדיין לא יודע בוודאות מוחלטת אם הכסף באמת יישאר שלו, ואם זה אכן טוב עבורו. לכן, השמחה במקרה כזה אינה מוחלטת, אלא מותנית וחלקית בלבד. מה ההבדל בין שמחה אמיתית לשמחה יחסית? אליעד מבחין בין שני סוגי שמחה: שמחה יחסית ושמחה מוחלטת. שמחה יחסית היא שמחה שמגיעה בעקבות הצלחה או השגת משהו שהאדם רוצה, אבל עדיין קיימת אפשרות לאבד את זה או לגלות שזה לא באמת מה שרצה. לעומת זאת, שמחה אמיתית...

...זה. ככל שהייתה לך הנאה גדולה יותר ממשהו, כך תסבול יותר מאובדן הדבר הזה. באותו אופן, כדי ליהנות בעוצמה גדולה יותר, אתה חייב לסבול מחוסר בעוצמה דומה. האם אפשר באמת ליהנות יותר מאשר לסבול? אליעד כהן שואל בהרצאה אם אפשר לדפוק את המערכת, כלומר, האם ניתן ליהנות באופן אמיתי מבלי לסבול. השאלה היא אם יש דרך להרגיש יותר טוב מרע באופן עקבי ולאורך זמן. לפי אליעד, חשוב להבין שיש חוקיות ברורה בעולם הזה: אין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב. התפיסה הזו מובילה למסקנה חשובה נוספת: כדי ליהנות באופן קבוע ובצורה משמעותית...

...כיצד שיטת אליעד שונה משיטות אחרות לחיפוש רוחני? לדבריו, רוב השיטות מנסות לעקוף את השכל דרך שיטות עקיפות של אמונה או תחושה. אליעד מציע דרך שכלית דווקא - להגיע לעומק ההיגיון כדי לראות כיצד הוא עצמו מכיל סתירה פנימית. כך השכל, במקום להישאר חוסם, הופך לשער שממנו חווים הארה רוחנית. הוא מוסיף שבסופו של דבר כל אדם צריך לעבור את התהליך בעצמו. גם אם נותנים לו כיוון (כמו שרבי נחמן כיוון את אליעד), עדיין נדרשת חקירה אישית ושכנוע מלא מבפנים, בלי להסתפק בהבנה תיאורטית בלבד. מדוע רבי נחמן נחשב לחוליה חשובה במסע...

...להגיע למצב שבו יהיה לו יותר כסף. ובנוסף, כמות הכסף שיש לו יכולה גם להיות קטנה יותר. ולכן הוא לפעמים ממשיך לחפש כסף ולעשות שיקולים כספיים, כדי לוודא שתמיד יהיה לו יותר כסף. אך מה היה קורה אם כל הכסף שבעולם, היה שייך לאדם, ללא שום אפשרות לאבד אותו? במקרה כזה היה האדם מפסיק לחשוב על המושג כסף, מאחר שהוא היה חסר כל משמעות עבורו. אותו הדבר בדיוק גם לגבי האושר. אם האדם יכול להיות מאושר יותר, אז הוא יחפש את האושר. אם האדם יכול להיות מאושר פחות, גם אז הוא יחפש את האושר, כדי להיות מאושר יותר, ולוודא שהוא...