9:26אושר בקלות, אושר בפשיטות, קל להיות מאושר, הדרך המהירה אל האושר, נוסחה להיות מאושר, קשה להיות מאושר, דרך להיות מאושר, איך להיות מאושר? טיפים להיות מאושר, ללמוד להיות מאושר
מדוע רבי נחמן עבר מתיקונים מורכבים לפתרונות פשוטים?
רבי נחמן מברסלב הציע בתחילת דרכו תיקונים ועבודות מורכבות לחסידיו שהיו מגיעים אליו לבקש כפרה על העבירות שביצעו. כל חסיד היה מספר את העבירות שלו, ורבי נחמן היה יושב ומהרהר זמן רב עד שהיה נותן לו רשימה מפורטת של משימות: כמה ימים עליו לצום, אילו תפילות לקרוא, איזה צדקה לתת ובאיזה ימים לבצע פעולות ספציפיות. האנשים קיבלו ממנו הנחיות מדויקות ומורכבות שהיו אמורות לכפר על עוונותיהם ולמנוע עונשים בגיהנום.
עם הזמן, רבי נחמן הודיע שחלה אצלו התקדמות רוחנית משמעותית, ובעקבותיה מצא פתרון פשוט בהרבה לכפר על עוונות. הפתרון החדש שלו היה קצר מאוד וברור: "תקרא עשרה פרקי תהילים, תן פרוטה לצדקה ואל תחזור שוב על העבירה". אך האנשים, שהיו רגילים להשקיע מאמץ רב, התקשו לקבל את הפתרון הפשוט והיו סקפטיים מאוד לגביו. הם חשבו שרבי נחמן "מרמה" אותם או פוגע בהם מכיוון שהתאמצו בעבר ללא סיבה מוצדקת.
רבי נחמן הסביר שהבעיה היא אצל האנשים עצמם: הסיבה שהם צריכים לבצע עבודות קשות היא חוסר האמונה שלהם שפתרון פשוט אכן יכול לעבוד. הוא טען שהחוכמה האמיתית היא לא רק להאמין בפתרונות קשים, אלא גם להאמין בפשטות. החסידים נתקלו בקושי פנימי להאמין שדבר כה פשוט באמת יכול לכפר על העבירות שביצעו, ולכן העדיפו להמשיך בדרך הקשה והמורכבת.
למה אנשים מתקשים לקבל פתרונות פשוטים?
על פי אליעד כהן, הסיבה שאנשים נוטים להעדיף פתרונות מסובכים היא האמונה שלהם שפשטות לא יכולה לפתור בעיות עמוקות. הוא מדגים זאת דרך הטענה שאם אדם יחליט לא להתאמץ כלל, כל הבעיות שלו ייפתרו מיד. אליעד מסביר שזה נשמע לאנשים לא הגיוני כלל, כי התרגלו לחשוב שהכל צריך להיות קשה ומסובך.
לדבריו, כאשר האדם מפסיק לחלוטין להתאמץ, הוא גם מפסיק להבחין בהבדלים בין "יש" לבין "אין". עצם הבדיקה של "האם יש לי את מה שאני רוצה?" או "מה חסר לי?" יוצרת את תחושת החיסרון ואת המאמץ, ואם האדם יפסיק עם הבדיקה הזאת לחלוטין, לא יהיה לו שום חיסרון מלכתחילה. אך האדם מתקשה להאמין שאפשר לקבל הכל ללא מאמץ, ולכן ממשיך להתאמץ ולא תמיד מצליח להשיג את מטרותיו.
איך אפשר ליישם בפועל את הרעיון של אי - מאמץ?
אליעד כהן מפרט באופן מעשי כיצד ניתן להפחית את המאמץ המנטלי והרגשי בחיי היום - יום. הוא ממליץ להקפיד תמיד לדבר על הדברים השליליים באופן סובייקטיבי ולא מוחלט. למשל, במקום לומר "זה בלתי אפשרי" להגיד "אני כרגע לא יודע איך לעשות את זה". במקום לומר "האוכל לא טעים" לומר "האוכל הזה כרגע לא מספיק טעים בעיניי". לדבריו, ככל שאדם מתרגל לדבר בצורה סובייקטיבית על דברים שליליים, כך המוח שלו יתרגל לראות את השליליות כזמנית ופחות מוחלטת, ובהדרגה תפחת תחושת הסבל.
מצד שני, אליעד ממליץ על דיבור אובייקטיבי על דברים חיוביים, כמו "האוכל טעים מאוד!" או "זה יפה לכולם!". בכך הוא מדגיש שהדברים הטובים יכולים להיתפס בצורה מוחלטת, ואילו הדברים הרעים צריכים להצטמצם ולהיתפס באופן סובייקטיבי. אליעד טוען כי התרגול הפשוט הזה מספיק לפתור את כל סוגי הבעיות, משום שבסופו של דבר, המוח מתרגל לראות בעיות כחוויות סובייקטיביות בלבד.
כיצד גישתו של אליעד כהן מתקשרת לגישת רבי נחמן?
אליעד כהן משווה בין הפתרון הפשוט של רבי נחמן ("עשרה פרקי תהילים ופרוטה לצדקה") לבין הפתרון שהוא עצמו מציע (לשנות את הדיבור והחשיבה לגבי דברים שליליים). בשני המקרים מדובר בפתרון פשוט מאוד, אך הקושי הוא באמונה של האנשים שאכן פתרון כה פשוט יכול להצליח. שני הרעיונות מדגישים את אותה נקודה: אנשים רגילים לחשוב שצריך להתאמץ מאוד כדי להשיג תוצאות רוחניות או נפשיות, אך למעשה ההצלחה טמונה דווקא באמונה שהפשטות עובדת.
מה משמעות המושג "קללה"?
בתום ההסבר התעוררה שאלה קצרה על המושג "קללה". למרות שהשאלה עלתה, לא ניתנה לה תשובה מפורטת. הובהר כי גם מושג זה צריך להיבחן לפי הגישה הכללית שהוצגה: לראות את השלילה בצורה פחות מוחלטת וסובייקטיבית יותר. אם אדם מסוגל ליישם את העיקרון הכללי שהוצג קודם לכן לגבי כל הדברים השליליים, הוא יכול גם להבין את המושג "קללה" באותה דרך.
רבי נחמן מברסלב הציע בתחילת דרכו תיקונים ועבודות מורכבות לחסידיו שהיו מגיעים אליו לבקש כפרה על העבירות שביצעו. כל חסיד היה מספר את העבירות שלו, ורבי נחמן היה יושב ומהרהר זמן רב עד שהיה נותן לו רשימה מפורטת של משימות: כמה ימים עליו לצום, אילו תפילות לקרוא, איזה צדקה לתת ובאיזה ימים לבצע פעולות ספציפיות. האנשים קיבלו ממנו הנחיות מדויקות ומורכבות שהיו אמורות לכפר על עוונותיהם ולמנוע עונשים בגיהנום.
עם הזמן, רבי נחמן הודיע שחלה אצלו התקדמות רוחנית משמעותית, ובעקבותיה מצא פתרון פשוט בהרבה לכפר על עוונות. הפתרון החדש שלו היה קצר מאוד וברור: "תקרא עשרה פרקי תהילים, תן פרוטה לצדקה ואל תחזור שוב על העבירה". אך האנשים, שהיו רגילים להשקיע מאמץ רב, התקשו לקבל את הפתרון הפשוט והיו סקפטיים מאוד לגביו. הם חשבו שרבי נחמן "מרמה" אותם או פוגע בהם מכיוון שהתאמצו בעבר ללא סיבה מוצדקת.
רבי נחמן הסביר שהבעיה היא אצל האנשים עצמם: הסיבה שהם צריכים לבצע עבודות קשות היא חוסר האמונה שלהם שפתרון פשוט אכן יכול לעבוד. הוא טען שהחוכמה האמיתית היא לא רק להאמין בפתרונות קשים, אלא גם להאמין בפשטות. החסידים נתקלו בקושי פנימי להאמין שדבר כה פשוט באמת יכול לכפר על העבירות שביצעו, ולכן העדיפו להמשיך בדרך הקשה והמורכבת.
למה אנשים מתקשים לקבל פתרונות פשוטים?
על פי אליעד כהן, הסיבה שאנשים נוטים להעדיף פתרונות מסובכים היא האמונה שלהם שפשטות לא יכולה לפתור בעיות עמוקות. הוא מדגים זאת דרך הטענה שאם אדם יחליט לא להתאמץ כלל, כל הבעיות שלו ייפתרו מיד. אליעד מסביר שזה נשמע לאנשים לא הגיוני כלל, כי התרגלו לחשוב שהכל צריך להיות קשה ומסובך.
לדבריו, כאשר האדם מפסיק לחלוטין להתאמץ, הוא גם מפסיק להבחין בהבדלים בין "יש" לבין "אין". עצם הבדיקה של "האם יש לי את מה שאני רוצה?" או "מה חסר לי?" יוצרת את תחושת החיסרון ואת המאמץ, ואם האדם יפסיק עם הבדיקה הזאת לחלוטין, לא יהיה לו שום חיסרון מלכתחילה. אך האדם מתקשה להאמין שאפשר לקבל הכל ללא מאמץ, ולכן ממשיך להתאמץ ולא תמיד מצליח להשיג את מטרותיו.
איך אפשר ליישם בפועל את הרעיון של אי - מאמץ?
אליעד כהן מפרט באופן מעשי כיצד ניתן להפחית את המאמץ המנטלי והרגשי בחיי היום - יום. הוא ממליץ להקפיד תמיד לדבר על הדברים השליליים באופן סובייקטיבי ולא מוחלט. למשל, במקום לומר "זה בלתי אפשרי" להגיד "אני כרגע לא יודע איך לעשות את זה". במקום לומר "האוכל לא טעים" לומר "האוכל הזה כרגע לא מספיק טעים בעיניי". לדבריו, ככל שאדם מתרגל לדבר בצורה סובייקטיבית על דברים שליליים, כך המוח שלו יתרגל לראות את השליליות כזמנית ופחות מוחלטת, ובהדרגה תפחת תחושת הסבל.
מצד שני, אליעד ממליץ על דיבור אובייקטיבי על דברים חיוביים, כמו "האוכל טעים מאוד!" או "זה יפה לכולם!". בכך הוא מדגיש שהדברים הטובים יכולים להיתפס בצורה מוחלטת, ואילו הדברים הרעים צריכים להצטמצם ולהיתפס באופן סובייקטיבי. אליעד טוען כי התרגול הפשוט הזה מספיק לפתור את כל סוגי הבעיות, משום שבסופו של דבר, המוח מתרגל לראות בעיות כחוויות סובייקטיביות בלבד.
כיצד גישתו של אליעד כהן מתקשרת לגישת רבי נחמן?
אליעד כהן משווה בין הפתרון הפשוט של רבי נחמן ("עשרה פרקי תהילים ופרוטה לצדקה") לבין הפתרון שהוא עצמו מציע (לשנות את הדיבור והחשיבה לגבי דברים שליליים). בשני המקרים מדובר בפתרון פשוט מאוד, אך הקושי הוא באמונה של האנשים שאכן פתרון כה פשוט יכול להצליח. שני הרעיונות מדגישים את אותה נקודה: אנשים רגילים לחשוב שצריך להתאמץ מאוד כדי להשיג תוצאות רוחניות או נפשיות, אך למעשה ההצלחה טמונה דווקא באמונה שהפשטות עובדת.
מה משמעות המושג "קללה"?
בתום ההסבר התעוררה שאלה קצרה על המושג "קללה". למרות שהשאלה עלתה, לא ניתנה לה תשובה מפורטת. הובהר כי גם מושג זה צריך להיבחן לפי הגישה הכללית שהוצגה: לראות את השלילה בצורה פחות מוחלטת וסובייקטיבית יותר. אם אדם מסוגל ליישם את העיקרון הכללי שהוצג קודם לכן לגבי כל הדברים השליליים, הוא יכול גם להבין את המושג "קללה" באותה דרך.
- כוח האמונה וההשפעה שלו על התהליכים הנפשיים
- שינוי הרגלי חשיבה לשיפור תחושת הסיפוק בחיים
- הבדל בין מאמץ פיזי למאמץ מנטלי והשלכותיו
- השוואה בין גישת רבי נחמן לגישות נוספות בעבודה רוחנית
- דרכים להתמודדות עם חוויית חיסרון ומציאת הפתרון במהות
כיצד רבי נחמן כיפר על עוונות בדרך מורכבת ובהמשך פיתח פתרון פשוט?
מסופר שרבי נחמן נהג בתחילה לשמוע מהאדם אילו עבירות ביצע, ואז היה יושב ומהרהר זמן רב, עד שהיה מגבש עבור אותו אדם רשימה של משימות ותיקונים מפורטים: באילו ימים לצום, מה לקרוא, כמה צדקה לתת, אילו פעולות לעשות ועוד. חסידיו היו מקבלים ממנו הנחיות מפורטות על פני השנה, כגון "בתאריך זה תצום, בתאריך אחר תקרא תפילה מסוימת, " וכך האמינו שתתכפרנה עוונותיהם ולא ייענשו בגיהנום.
לאחר תקופה, רבי נחמן הודיע שהגיע לדרגה גבוהה יותר ומצא פטנט פשוט הסוגר את כל ה"פינות". לדבריו, מעתה די היה לקרוא עשרה פרקי תהילים ולתרום פרוטה לצדקה, בתנאי שלא חוזרים שוב על העבירות. אנשים התקשו להאמין לפתרון הקל ופיתחו תחושה שנפגעו משום שהשקיעו קודם לכן כה הרבה מאמץ בעבודות הקשות שהטיל עליהם. רבי נחמן הסביר שההבדל טמון באמונה: החיסרון האמיתי הוא בכך שאנשים לא מאמינים שפתרון פשוט יכול להועיל, ולכן זקוקים לדרכי תיקון מורכבות וקשות.
מדוע אנשים נוטים להעדיף פתרונות קשים?
על פי ההסבר, כאשר האדם קטני אמונה, הוא סבור שלא ייתכן שקיימת דרך קלה לתקן את מצבו. לכן הוא מחפש דרך מסובכת, צומות ותעניות, משימות והתמודדויות קשות. הוא משוכנע שדווקא המאמץ הרב יכפר ויפתור את הבעיה. רבי נחמן אמר שה"חוכמה" היא להאמין גם בפתרון פשוט, ולא רק להאמין שהדבר קשה פועל. האנשים זלזלו בדרכו החדשה כי חשדו שדבר כל כך פשוט איננו יכול לכפר להם על העוונות.
האם אפשר לפתור את כל הבעיות בחיים ללא מאמץ?
לפי ההסבר שמובא בסיפור, קיימת גישה לפיה הדרך הקלה ביותר לפתור בעיות היא לא להתאמץ כלל. נטען שכאשר האדם מפסיק להתאמץ, הוא מפסיק להבדיל בין "יש" ל"אין", וכך כבר לא קיימות בעיות. עצם הבדיקה וההתעמקות ב"מה חסר לי" היא מאמץ שיוצר חיסרון. אם לא מתאמצים להבחין בחסר, לא מרגישים חיסרון, ובכך נמנעת הסבלנות והמצוקה.
עם זאת, רבים יטענו שזה נראה "פשוט מדי" ויתקשו להאמין שדי להפסיק להתאמץ כדי לקבל את כל מה שהם רוצים. מי שמשוכנע ש"אין סיכוי לקבל משהו ללא מאמץ" ממשיך להתאמץ, ולא תמיד זוכה להגיע למטרה או לתחושת סיפוק.
שאלה ותשובה: מה המשמעות של "לא להתאמץ בכלל"?
שאלה: מהי הכוונה ב"לא להתאמץ בכלל"?
תשובה: המשמעות היא להפסיק לגמרי את ההרגל לבדוק בכל רגע "מה אני רוצה" ולהתאמץ כדי למלא את הרצון. במקום זאת, פשוט לא לטרוח להבדיל אם "יש לי" או "אין לי". גם עצם השאלה "האם יש לי את מה שאני רוצה?" נחשבת למאמץ. בגישה זו, כשאין הבדלה בין "יש" ל"אין", לא נוצר חיסרון וכך אין סבל. זוהי ההקצנה של הרעיון, שמסירה את כל המאמץ המחשבתי והרגשי שבא לידי ביטוי ברצון ובהשוואה מתמדת בין המצוי לרצוי.
כיצד להפוך מחשבות שליליות לפחות מוחלטות?
מוסבר שאם האדם מתחיל לדבר על החסרונות שלו במונחים סובייקטיביים ולא מוחלטים, הוא מצמצם את חוויית הרע. למשל, במקום לומר "זה בלתי אפשרי, " אפשר לומר "כרגע אני לא יודע כיצד, " במקום "כולם" לומר "אני חושב שכולם" או "כל מי שאני מכיר, " ובמקום "האוכל לא טעים" לומר "האוכל הזה לא מספיק טעים בעיניי כרגע." כל הגישות הללו מובילות את המוח להתרגל לראות שההגדרות השליליות הן נזילות ותלויות בהסתכלות סובייקטיבית. דרך הפעולה הזאת, על פי ההסבר, מביאה בהמשך לשינוי בתפיסת המציאות ולהפחתה בהרגשת החיסרון.
דוגמה נוספת היא להציג דברים חיוביים כאובייקטיביים ("זה טעים לכולם!") ולהציג את הדברים השליליים כסובייקטיביים ("כרגע זה לא טעים לי כל כך"). לפי הטענה, עצם הצמצום של השלילה מגביר את החוויה החיובית ומקטין את תחושת הבעיה.
כיצד זה מתקשר לדברי רבי נחמן ולדברי אליעד?
הקשר לדברי רבי נחמן: בדומה ל"עשרה פרקי תהילים" שרבי נחמן הציע כפתרון פשוט לכפר על עוונות, גם כאן נאמר שהפתרון לשינוי מצב פנימי יכול להיות פשוט ביותר (כמו להסתכל על השלילה כאפשרית ושייכת לרגע הנוכחי בלבד). האנשים, שחשדו בפתרונות קלים, הם הדוגמה למי שמזלזל בעצה בסיסית ובוחר להשקיע מאמץ רב בדרכים עקיפות.
הקשר לדברי אליעד: הוא מדגיש שהעצה "לשנות מעט את צורת הדיבור והמחשבה" עשויה לפתור את כל הבעיות, אלא שרוב האנשים מאמינים שפתרון אמיתי חייב להיות מורכב וקשה, ולכן מסתייגים מפשטות כזו.
מה לגבי השאלה על "קללה"?
בסיום השיחה, נשאלה שאלה קצרה: "מה זה קללה?" אולם לא התקבלה לכך תשובה מלאה, אלא התייחסות קצרה לתוכן הקודם, ורק ציינו שיש להבין את השאלה בהקשר של כל התהליך שהוצג. הוסבר שאם מבינים את מה שנאמר עד כה על 'לחשוב אחרת' ו'להסתכל על השלילה בצורה סובייקטיבית', אפשר ליישם זאת גם על מושגים שליליים דוגמת קללות.
מסופר שרבי נחמן נהג בתחילה לשמוע מהאדם אילו עבירות ביצע, ואז היה יושב ומהרהר זמן רב, עד שהיה מגבש עבור אותו אדם רשימה של משימות ותיקונים מפורטים: באילו ימים לצום, מה לקרוא, כמה צדקה לתת, אילו פעולות לעשות ועוד. חסידיו היו מקבלים ממנו הנחיות מפורטות על פני השנה, כגון "בתאריך זה תצום, בתאריך אחר תקרא תפילה מסוימת, " וכך האמינו שתתכפרנה עוונותיהם ולא ייענשו בגיהנום.
לאחר תקופה, רבי נחמן הודיע שהגיע לדרגה גבוהה יותר ומצא פטנט פשוט הסוגר את כל ה"פינות". לדבריו, מעתה די היה לקרוא עשרה פרקי תהילים ולתרום פרוטה לצדקה, בתנאי שלא חוזרים שוב על העבירות. אנשים התקשו להאמין לפתרון הקל ופיתחו תחושה שנפגעו משום שהשקיעו קודם לכן כה הרבה מאמץ בעבודות הקשות שהטיל עליהם. רבי נחמן הסביר שההבדל טמון באמונה: החיסרון האמיתי הוא בכך שאנשים לא מאמינים שפתרון פשוט יכול להועיל, ולכן זקוקים לדרכי תיקון מורכבות וקשות.
מדוע אנשים נוטים להעדיף פתרונות קשים?
על פי ההסבר, כאשר האדם קטני אמונה, הוא סבור שלא ייתכן שקיימת דרך קלה לתקן את מצבו. לכן הוא מחפש דרך מסובכת, צומות ותעניות, משימות והתמודדויות קשות. הוא משוכנע שדווקא המאמץ הרב יכפר ויפתור את הבעיה. רבי נחמן אמר שה"חוכמה" היא להאמין גם בפתרון פשוט, ולא רק להאמין שהדבר קשה פועל. האנשים זלזלו בדרכו החדשה כי חשדו שדבר כל כך פשוט איננו יכול לכפר להם על העוונות.
האם אפשר לפתור את כל הבעיות בחיים ללא מאמץ?
לפי ההסבר שמובא בסיפור, קיימת גישה לפיה הדרך הקלה ביותר לפתור בעיות היא לא להתאמץ כלל. נטען שכאשר האדם מפסיק להתאמץ, הוא מפסיק להבדיל בין "יש" ל"אין", וכך כבר לא קיימות בעיות. עצם הבדיקה וההתעמקות ב"מה חסר לי" היא מאמץ שיוצר חיסרון. אם לא מתאמצים להבחין בחסר, לא מרגישים חיסרון, ובכך נמנעת הסבלנות והמצוקה.
עם זאת, רבים יטענו שזה נראה "פשוט מדי" ויתקשו להאמין שדי להפסיק להתאמץ כדי לקבל את כל מה שהם רוצים. מי שמשוכנע ש"אין סיכוי לקבל משהו ללא מאמץ" ממשיך להתאמץ, ולא תמיד זוכה להגיע למטרה או לתחושת סיפוק.
שאלה ותשובה: מה המשמעות של "לא להתאמץ בכלל"?
שאלה: מהי הכוונה ב"לא להתאמץ בכלל"?
תשובה: המשמעות היא להפסיק לגמרי את ההרגל לבדוק בכל רגע "מה אני רוצה" ולהתאמץ כדי למלא את הרצון. במקום זאת, פשוט לא לטרוח להבדיל אם "יש לי" או "אין לי". גם עצם השאלה "האם יש לי את מה שאני רוצה?" נחשבת למאמץ. בגישה זו, כשאין הבדלה בין "יש" ל"אין", לא נוצר חיסרון וכך אין סבל. זוהי ההקצנה של הרעיון, שמסירה את כל המאמץ המחשבתי והרגשי שבא לידי ביטוי ברצון ובהשוואה מתמדת בין המצוי לרצוי.
כיצד להפוך מחשבות שליליות לפחות מוחלטות?
מוסבר שאם האדם מתחיל לדבר על החסרונות שלו במונחים סובייקטיביים ולא מוחלטים, הוא מצמצם את חוויית הרע. למשל, במקום לומר "זה בלתי אפשרי, " אפשר לומר "כרגע אני לא יודע כיצד, " במקום "כולם" לומר "אני חושב שכולם" או "כל מי שאני מכיר, " ובמקום "האוכל לא טעים" לומר "האוכל הזה לא מספיק טעים בעיניי כרגע." כל הגישות הללו מובילות את המוח להתרגל לראות שההגדרות השליליות הן נזילות ותלויות בהסתכלות סובייקטיבית. דרך הפעולה הזאת, על פי ההסבר, מביאה בהמשך לשינוי בתפיסת המציאות ולהפחתה בהרגשת החיסרון.
דוגמה נוספת היא להציג דברים חיוביים כאובייקטיביים ("זה טעים לכולם!") ולהציג את הדברים השליליים כסובייקטיביים ("כרגע זה לא טעים לי כל כך"). לפי הטענה, עצם הצמצום של השלילה מגביר את החוויה החיובית ומקטין את תחושת הבעיה.
כיצד זה מתקשר לדברי רבי נחמן ולדברי אליעד?
הקשר לדברי רבי נחמן: בדומה ל"עשרה פרקי תהילים" שרבי נחמן הציע כפתרון פשוט לכפר על עוונות, גם כאן נאמר שהפתרון לשינוי מצב פנימי יכול להיות פשוט ביותר (כמו להסתכל על השלילה כאפשרית ושייכת לרגע הנוכחי בלבד). האנשים, שחשדו בפתרונות קלים, הם הדוגמה למי שמזלזל בעצה בסיסית ובוחר להשקיע מאמץ רב בדרכים עקיפות.
הקשר לדברי אליעד: הוא מדגיש שהעצה "לשנות מעט את צורת הדיבור והמחשבה" עשויה לפתור את כל הבעיות, אלא שרוב האנשים מאמינים שפתרון אמיתי חייב להיות מורכב וקשה, ולכן מסתייגים מפשטות כזו.
מה לגבי השאלה על "קללה"?
בסיום השיחה, נשאלה שאלה קצרה: "מה זה קללה?" אולם לא התקבלה לכך תשובה מלאה, אלא התייחסות קצרה לתוכן הקודם, ורק ציינו שיש להבין את השאלה בהקשר של כל התהליך שהוצג. הוסבר שאם מבינים את מה שנאמר עד כה על 'לחשוב אחרת' ו'להסתכל על השלילה בצורה סובייקטיבית', אפשר ליישם זאת גם על מושגים שליליים דוגמת קללות.
- כוח האמונה וההשפעה שלו על התהליכים הנפשיים
- שינוי הרגלי חשיבה לשיפור תחושת הסיפוק בחיים
- הבדל בין מאמץ פיזי למאמץ מנטלי והשלכותיו
- השוואה בין גישת רבי נחמן לגישות נוספות בעבודה רוחנית
- דרכים להתמודדות עם חוויית חיסרון ומציאת הפתרון במהות
מסופר ככה, רבי נחמן אנשים היו באים אליו לכפרת עוונות לצורך העניין היו שואלים אותו כל שנה, היו באים החסידים ואומרים לו "אנחנו צריכים עכשיו לדעת מה לעשות כדי לכפר על העבירות".
ש: בראש השנה.
אליעד: לא, באופן כללי מה רבי נחמן היה שואל את הבן אדם איזה עברות אתה צריך לכפר, איזה עברות כדי לא להסתכסך עם אלוהים בגיהנום וזה אתה צריך תיקון, הוא אומר לו איזה עבירות "תראה עשיתי ככה וככה" אז רבי נחמן היה יושב ואומר לו "אין לי בעיה תן לי לחשוב" היה יושב חושב וחושב אומר לו "תקשיב אתה צריך בשנה הקרובה לצום ככה וככה פעמים ולעשות ככה וככה ולאכול ככה וככה" סיפור שלם מה אתה צריך לעשות ואומר לו "זה הפתק תרשום לך בבקשה בתאריך זה תצום בתאריך זה תקרא ככה" נותן לו את כל המשימות לך תעשה ואז הוא אומר לו "תודה באמת הצלת אותי עכשיו אני לא אסבול בגיהנום הכל טוב".
ככה זה עבר עוד שנה ועוד שנה ויום אחד רבי נחמן אמר להם "תקשיבו אני עכשיו נהייתי יותר צדיק מפעם גיליתי דברים חדשים, עכשיו אני מצאתי פטנט שסוגר לכם את כל הפינות לא משנה איזה עבירה עשית יש לי פה בשבילך עשרה פרקי תהילים תקרא שים פרוטה לצדקה סגרנו לך את כל העבירות בתנאי שלא תחזור לזה עוד פעם". הם יצאו מאוכזבים אמרו "מה איך זה יכול להיות זה לא יתכן, אתה דופק אותנו מרמה אותנו" אז רבי נחמן אמר להם "הטעות שלכם זה שאתם אין לכם אמונה ולכן אתם צריכים לעשות עבודות קשות, אתם פשוט לא מאמינים שיכול להיות שהפתרון קל לכן אתם צריכים להתאמץ".
אמר להם כזה דבר "זאת לא חוכמה רק להאמין שאם אתה תעשה צומות ותעניות שזה יכפר לך על העוונות החוכמה זה גם להאמין שאולי אם תקרא עשרה פרקי תהילים זה גם יכפר לך על העוונות" זה הרעיון, עכשיו ואז רבי נחמן הסביר עניין שלם הוא הסביר על ידי שהעולם הם קטני אמונה הם צריכים בעבודות קשות. כשאין לבן אדם אמונה הוא צריך לעשות הרבה צומות הרבה תעניות כי הוא לא מאמין שהבעיה אפשר לפתור אותה בקלות, מישהו שואל אותך "מה הבעיה" אתה אומר לו פתרון הוא אומר לך "עזוב זה לא יכול להיות, זה פשוט מדי תן לי פתרון אחר" ואז מתחיל להסתבך הסיפור.
ש: הפתרון כאילו צריך להיות קשה.
אליעד: כן אנשים לא מאמינים שהם יכולים להיות מאושרים במאה אחוז בפשוט כאילו הכי פשוט שאתה יכול, אם תחליט "מעכשיו אני יותר לא מתאמץ" תראה כל הבעיות שלך יפתרו הפוך על הפוך לא משנה מה את רוצה בחיים להשיג מה הכי פשוט לא להתאמץ בכלל נכון, אני אומר לך אם אתה מחליטה מעכשיו "אני לא מתאמצת בכלל על כלום תראי כל הבעיות שלך נפתרות במכה אחת, את אומרת "לא יכול להיות מה אני לא אתאמץ ואני אקבל הכל" צודקת נכון תתאמצי.
ש: תסביר את זה יותר, מה זה לא להתאמץ בכלל?
אליעד: תפסיקי הנה עכשיו מה את עכשיו מנסה לעשות להתאמץ, את רוצה להבין להתאמץ.
ש: נכון.
אליעד: יפה גם זה נקרא להתאמץ אבל לא להתאמץ בכלל, בכלל לא מתאמצת לא משנה מה את רוצה את רושמת מה את רוצה ואז את אומרת "מה אני מוכנה לתת למען זה כלום, לא מוכנה להתאמץ בכלל", כל פעם הוא צריך לחפש איפה הוא מתאמץ להגיד "לא רוצה יותר להתאמץ זהו לא מתאמץ יותר בכלל" אם לא תתאמץ בכלל תראה שכל הרצונות שלך יתמלאו אלא מה שהבן אדם לא מאמין שאם הוא לא יתאמץ בכלל הוא יקבל משהו הוא אומר "לא יכול להיות" אז הוא מתאמץ ואז הוא הרבה פעמים לא מקבל את מה שהוא רוצה. עכשיו מה הדבר הכי קל לעשות אם לא תתאמץ בכלל מה יקרה אתה לא תבדיל בין "יש לאין", אם אתה לא תתאמץ בכלל אתה לא תבדיל בין "יש לאין".
ש: איך?
אליעד: כדי להגיד "פה יש ופה אין" זה כבר מאמץ המוח אומר "יש לי או אין לי" למה אתה מתאמץ לבדוק כל הזמן גם לבדוק יש או אין "יש לי את מה שאני רוצה או אין לי את מה שאני רוצה, מה אני רוצה" זה גם מאמץ, "עזוב אין לי כוח לחשוב מה אני רוצה, לא יודע לא אכפת לי מה אני רוצה אין לי כוח יותר כל הזמן להתאמץ, רגע מה אני רוצה מה יש לי מה אני אעשה" אם אתה אומר "אני יותר לא מתאמץ" אז אתה גם לא תבדוק אם יש או אין וזהו ואז אין שום חיסרון מלכתחילה.
עכשיו זה היה בהקצנה של הדבר זה ההקצנה, ההקצנה של הדבר אומרת אם לא תתאמץ בכלל לא יהיה לך שום חיסרון אוקי זאת ההקצנה. עכשיו נסביר את זה יותר לרמה הפרקטית אני אומר לכם לדוגמה, אתה שומע מדובר עליך בעיקר אני אומר לבן אדם "תקשיב אל תגיד יש שאלה תגיד יש לי שאלה, אל תגיד זה רע תגיד לי זה רע, אל תגיד אי אפשר תגיד אני כרגע לא יודע איך אפשר" זה מה שאני אומר, עכשיו אני אומר לכם שמי שיקפיד על הדבר הפשוט הזה זה הכל אתה לא צריך לקרוא ספרים אתה לא צריך לפתור חידות לא צריך כלום זה הכל.
לא משנה מה קורה בשביל להיות מאושר עם האושר האולטימטיבי העליון להיות אלוהים מה שאתה רוצה כל מה שאתה צריך כל דבר של חיסרון שאתה רואה במציאות כגון "יש שאלה יש בעיה" לא משנה מה תגיד "לי כרגע יש שאלה, אני כרגע לא מבין" או "אני לא יודע איך" אל תדבר דברים רעים במוחלטות אל תגיד "אין אפשרות אין פתרון לא יודע זה" אל תגיד את זה, זה הכל אם אתה תעשה את זה, זה יפתור לך את כל הבעיות בחיים אתה אומר "עזוב אין לי עכשיו תן לי מה להבין איזה משהו" ואז אני מסביר זה הפתרון הדבר פשוט, פשוט את אומרת מעכשיו עד מחר נגיד את שמה לב כל פעם שיש דבר רע אתם שומרים אחד על השני, כל פעם שיש דבר רע "בעינייך כרגע" לא משנה מה "בעינייך כרגע" לא משנה מה רע.
ש: זה מליקוטי מוהר"ן?
אליעד: לא זאת עצה שאני מציע לך, עכשיו למה אני מסביר שהתרגיל הזה בסופו של דבר יביא אותך למצב שגם החיסרון של "היש והאין" גם זה תגיד שזה רק "בעייני כרגע" אבל אני מסביר משהו פשוט, עכשיו האנשים מזלזלים בפתרונות הפשוטים "מה יעזור לי שאני אהיה מאושר מה אם אני אגיד זה לא טעים לי כרגע עדיף להגיד האוכל לא טעים וזהו" אני מסביר לך אם אתה במקום להגיד האוכל לא טעים תגיד "האוכל כרגע לא טעים לי, האוכל הזה כרגע לא נראה לי כל כך טעים" למה אתה אומר "הוא לא טעים" תגיד "הוא לא מספיק טעים כרגע בעיניי" הדבר הפשוט הזה אם אתה מתרגל אותו נפתר לך כל הבעיות בחיים מכל הסוגים מכל ההקשרים.
אלא מה שהאנשים מזלזלים אומרים "עזוב זה נראה לי פשוט מדי זה לא יכול להיות שאם אני אגיד בעיניי עכשיו כרגע או אם אני אגיד אני לא יודע איך במקום להגיד אין לי אפשרות לא יכול להיות שייפתר לי כל הבעיות זה לא הגיוני, בטוח שאני צריך לעשות משהו מעבר" אז תתאמץ מעבר אבל זה פשוט אם אתה לא אומר יותר "אין אפשרות" אתה אומר "אני לא יודע איך" או "אני לא יודע מה האפשרות" או תגיד "אני לא יודע איזה אפשרות יש", או תגיד "נראה לי שאין אפשרות" או אל תגיד "כולם" תגיד "כל מי שאני מכיר" או "אני חושב שכולם" אל תגיד "כולם" תגיד "אני כרגע חושב שכולם".
אם בן אדם עושה את זה נפתר לו כל הבעיות למרות שזה פתרון פשוט מי שיעשה את זה יעבוד לו, למה כי המוח יתרגל אני מסביר למה כי המוח יתרגל לראות בעיות כסובייקטיביות עד שאתה תגיד למצב שאפילו ההפרדה בין יש לאין תגיד "אני כרגע חושב שיש הבדל אבל אין הבדל" או "אני לא יודע שיש". אני מסביר עוד פעם הפתרון טמון בדברים פשוטים זה פשוט תתחיל בדברים הפשוטים תתחיל בלדבר נכון אל תעשה כלום רק זה שים לב אתה רואה חיסרון "בעיניך כרגע" אולי חצי חיסרון תמיד תראה את הזווית הנגדית. אתה הבנת אם אתה הבנת אז כולם הבינו.
עכשיו רגע אני אחדד עוד דבר שימו לב דברים טובים אתה לא צריך להקפיד להגיד אותם כסובייקטיבי אוכל טעים תגיד " וואו איזה האוכל טעים" אוכל לא טעים תגיד "אתה יודע האוכל הזה לא מספיק טעים בעיני" הדברים הטובים דבר במוחלטות תגיד "כולם יודעים תראה איזה יופי, זה מדהים יפה" רע דבר בסובייקטיבי או טוב דבר איך שבא לך אובייקטיבי מה שבא לך אבל הדגש פה לא אכפת לי עכשיו איך תדבר על הטוב מה שחשוב שהדברים הרעים תדבר עליהם בסובייקטיבי בצמצום לא בהכללה לא במוחלטות, לא בטוטליות לא "אין אפשרות אני לא יודע איך" או "עד כה לא הצלחתי". מה אתה אומר?
ש: זה לא החלקים השליליים כאילו אם תדבר על הטוב.
אליעד: אם אתה מרגיש שאתה לא מצליח לדבר על הרע בסובייקטיבי כי הטוב דופק אותך אז גם על הטוב תוותר אם אתה מוכן אבל זה לא מחויב את הטוב תהפוך לסובייקטיבי בשביל שיהיה לך קל להפוך את הרע לאובייקטיבי אבל זה לא מחויב שתהפוך את הטוב לסובייקטיבי. אתה הבנת אוקי אם הוא הבין כולם הבינו, הבנו אם אתה הבנת אז כולם הבינו לא יכול להיות.
ש: מה זה קללה.
אליעד: טוב את הבנת את מה שהוא התכוון?
ש: בראש השנה.
אליעד: לא, באופן כללי מה רבי נחמן היה שואל את הבן אדם איזה עברות אתה צריך לכפר, איזה עברות כדי לא להסתכסך עם אלוהים בגיהנום וזה אתה צריך תיקון, הוא אומר לו איזה עבירות "תראה עשיתי ככה וככה" אז רבי נחמן היה יושב ואומר לו "אין לי בעיה תן לי לחשוב" היה יושב חושב וחושב אומר לו "תקשיב אתה צריך בשנה הקרובה לצום ככה וככה פעמים ולעשות ככה וככה ולאכול ככה וככה" סיפור שלם מה אתה צריך לעשות ואומר לו "זה הפתק תרשום לך בבקשה בתאריך זה תצום בתאריך זה תקרא ככה" נותן לו את כל המשימות לך תעשה ואז הוא אומר לו "תודה באמת הצלת אותי עכשיו אני לא אסבול בגיהנום הכל טוב".
ככה זה עבר עוד שנה ועוד שנה ויום אחד רבי נחמן אמר להם "תקשיבו אני עכשיו נהייתי יותר צדיק מפעם גיליתי דברים חדשים, עכשיו אני מצאתי פטנט שסוגר לכם את כל הפינות לא משנה איזה עבירה עשית יש לי פה בשבילך עשרה פרקי תהילים תקרא שים פרוטה לצדקה סגרנו לך את כל העבירות בתנאי שלא תחזור לזה עוד פעם". הם יצאו מאוכזבים אמרו "מה איך זה יכול להיות זה לא יתכן, אתה דופק אותנו מרמה אותנו" אז רבי נחמן אמר להם "הטעות שלכם זה שאתם אין לכם אמונה ולכן אתם צריכים לעשות עבודות קשות, אתם פשוט לא מאמינים שיכול להיות שהפתרון קל לכן אתם צריכים להתאמץ".
אמר להם כזה דבר "זאת לא חוכמה רק להאמין שאם אתה תעשה צומות ותעניות שזה יכפר לך על העוונות החוכמה זה גם להאמין שאולי אם תקרא עשרה פרקי תהילים זה גם יכפר לך על העוונות" זה הרעיון, עכשיו ואז רבי נחמן הסביר עניין שלם הוא הסביר על ידי שהעולם הם קטני אמונה הם צריכים בעבודות קשות. כשאין לבן אדם אמונה הוא צריך לעשות הרבה צומות הרבה תעניות כי הוא לא מאמין שהבעיה אפשר לפתור אותה בקלות, מישהו שואל אותך "מה הבעיה" אתה אומר לו פתרון הוא אומר לך "עזוב זה לא יכול להיות, זה פשוט מדי תן לי פתרון אחר" ואז מתחיל להסתבך הסיפור.
ש: הפתרון כאילו צריך להיות קשה.
אליעד: כן אנשים לא מאמינים שהם יכולים להיות מאושרים במאה אחוז בפשוט כאילו הכי פשוט שאתה יכול, אם תחליט "מעכשיו אני יותר לא מתאמץ" תראה כל הבעיות שלך יפתרו הפוך על הפוך לא משנה מה את רוצה בחיים להשיג מה הכי פשוט לא להתאמץ בכלל נכון, אני אומר לך אם אתה מחליטה מעכשיו "אני לא מתאמצת בכלל על כלום תראי כל הבעיות שלך נפתרות במכה אחת, את אומרת "לא יכול להיות מה אני לא אתאמץ ואני אקבל הכל" צודקת נכון תתאמצי.
ש: תסביר את זה יותר, מה זה לא להתאמץ בכלל?
אליעד: תפסיקי הנה עכשיו מה את עכשיו מנסה לעשות להתאמץ, את רוצה להבין להתאמץ.
ש: נכון.
אליעד: יפה גם זה נקרא להתאמץ אבל לא להתאמץ בכלל, בכלל לא מתאמצת לא משנה מה את רוצה את רושמת מה את רוצה ואז את אומרת "מה אני מוכנה לתת למען זה כלום, לא מוכנה להתאמץ בכלל", כל פעם הוא צריך לחפש איפה הוא מתאמץ להגיד "לא רוצה יותר להתאמץ זהו לא מתאמץ יותר בכלל" אם לא תתאמץ בכלל תראה שכל הרצונות שלך יתמלאו אלא מה שהבן אדם לא מאמין שאם הוא לא יתאמץ בכלל הוא יקבל משהו הוא אומר "לא יכול להיות" אז הוא מתאמץ ואז הוא הרבה פעמים לא מקבל את מה שהוא רוצה. עכשיו מה הדבר הכי קל לעשות אם לא תתאמץ בכלל מה יקרה אתה לא תבדיל בין "יש לאין", אם אתה לא תתאמץ בכלל אתה לא תבדיל בין "יש לאין".
ש: איך?
אליעד: כדי להגיד "פה יש ופה אין" זה כבר מאמץ המוח אומר "יש לי או אין לי" למה אתה מתאמץ לבדוק כל הזמן גם לבדוק יש או אין "יש לי את מה שאני רוצה או אין לי את מה שאני רוצה, מה אני רוצה" זה גם מאמץ, "עזוב אין לי כוח לחשוב מה אני רוצה, לא יודע לא אכפת לי מה אני רוצה אין לי כוח יותר כל הזמן להתאמץ, רגע מה אני רוצה מה יש לי מה אני אעשה" אם אתה אומר "אני יותר לא מתאמץ" אז אתה גם לא תבדוק אם יש או אין וזהו ואז אין שום חיסרון מלכתחילה.
עכשיו זה היה בהקצנה של הדבר זה ההקצנה, ההקצנה של הדבר אומרת אם לא תתאמץ בכלל לא יהיה לך שום חיסרון אוקי זאת ההקצנה. עכשיו נסביר את זה יותר לרמה הפרקטית אני אומר לכם לדוגמה, אתה שומע מדובר עליך בעיקר אני אומר לבן אדם "תקשיב אל תגיד יש שאלה תגיד יש לי שאלה, אל תגיד זה רע תגיד לי זה רע, אל תגיד אי אפשר תגיד אני כרגע לא יודע איך אפשר" זה מה שאני אומר, עכשיו אני אומר לכם שמי שיקפיד על הדבר הפשוט הזה זה הכל אתה לא צריך לקרוא ספרים אתה לא צריך לפתור חידות לא צריך כלום זה הכל.
לא משנה מה קורה בשביל להיות מאושר עם האושר האולטימטיבי העליון להיות אלוהים מה שאתה רוצה כל מה שאתה צריך כל דבר של חיסרון שאתה רואה במציאות כגון "יש שאלה יש בעיה" לא משנה מה תגיד "לי כרגע יש שאלה, אני כרגע לא מבין" או "אני לא יודע איך" אל תדבר דברים רעים במוחלטות אל תגיד "אין אפשרות אין פתרון לא יודע זה" אל תגיד את זה, זה הכל אם אתה תעשה את זה, זה יפתור לך את כל הבעיות בחיים אתה אומר "עזוב אין לי עכשיו תן לי מה להבין איזה משהו" ואז אני מסביר זה הפתרון הדבר פשוט, פשוט את אומרת מעכשיו עד מחר נגיד את שמה לב כל פעם שיש דבר רע אתם שומרים אחד על השני, כל פעם שיש דבר רע "בעינייך כרגע" לא משנה מה "בעינייך כרגע" לא משנה מה רע.
ש: זה מליקוטי מוהר"ן?
אליעד: לא זאת עצה שאני מציע לך, עכשיו למה אני מסביר שהתרגיל הזה בסופו של דבר יביא אותך למצב שגם החיסרון של "היש והאין" גם זה תגיד שזה רק "בעייני כרגע" אבל אני מסביר משהו פשוט, עכשיו האנשים מזלזלים בפתרונות הפשוטים "מה יעזור לי שאני אהיה מאושר מה אם אני אגיד זה לא טעים לי כרגע עדיף להגיד האוכל לא טעים וזהו" אני מסביר לך אם אתה במקום להגיד האוכל לא טעים תגיד "האוכל כרגע לא טעים לי, האוכל הזה כרגע לא נראה לי כל כך טעים" למה אתה אומר "הוא לא טעים" תגיד "הוא לא מספיק טעים כרגע בעיניי" הדבר הפשוט הזה אם אתה מתרגל אותו נפתר לך כל הבעיות בחיים מכל הסוגים מכל ההקשרים.
אלא מה שהאנשים מזלזלים אומרים "עזוב זה נראה לי פשוט מדי זה לא יכול להיות שאם אני אגיד בעיניי עכשיו כרגע או אם אני אגיד אני לא יודע איך במקום להגיד אין לי אפשרות לא יכול להיות שייפתר לי כל הבעיות זה לא הגיוני, בטוח שאני צריך לעשות משהו מעבר" אז תתאמץ מעבר אבל זה פשוט אם אתה לא אומר יותר "אין אפשרות" אתה אומר "אני לא יודע איך" או "אני לא יודע מה האפשרות" או תגיד "אני לא יודע איזה אפשרות יש", או תגיד "נראה לי שאין אפשרות" או אל תגיד "כולם" תגיד "כל מי שאני מכיר" או "אני חושב שכולם" אל תגיד "כולם" תגיד "אני כרגע חושב שכולם".
אם בן אדם עושה את זה נפתר לו כל הבעיות למרות שזה פתרון פשוט מי שיעשה את זה יעבוד לו, למה כי המוח יתרגל אני מסביר למה כי המוח יתרגל לראות בעיות כסובייקטיביות עד שאתה תגיד למצב שאפילו ההפרדה בין יש לאין תגיד "אני כרגע חושב שיש הבדל אבל אין הבדל" או "אני לא יודע שיש". אני מסביר עוד פעם הפתרון טמון בדברים פשוטים זה פשוט תתחיל בדברים הפשוטים תתחיל בלדבר נכון אל תעשה כלום רק זה שים לב אתה רואה חיסרון "בעיניך כרגע" אולי חצי חיסרון תמיד תראה את הזווית הנגדית. אתה הבנת אם אתה הבנת אז כולם הבינו.
עכשיו רגע אני אחדד עוד דבר שימו לב דברים טובים אתה לא צריך להקפיד להגיד אותם כסובייקטיבי אוכל טעים תגיד " וואו איזה האוכל טעים" אוכל לא טעים תגיד "אתה יודע האוכל הזה לא מספיק טעים בעיני" הדברים הטובים דבר במוחלטות תגיד "כולם יודעים תראה איזה יופי, זה מדהים יפה" רע דבר בסובייקטיבי או טוב דבר איך שבא לך אובייקטיבי מה שבא לך אבל הדגש פה לא אכפת לי עכשיו איך תדבר על הטוב מה שחשוב שהדברים הרעים תדבר עליהם בסובייקטיבי בצמצום לא בהכללה לא במוחלטות, לא בטוטליות לא "אין אפשרות אני לא יודע איך" או "עד כה לא הצלחתי". מה אתה אומר?
ש: זה לא החלקים השליליים כאילו אם תדבר על הטוב.
אליעד: אם אתה מרגיש שאתה לא מצליח לדבר על הרע בסובייקטיבי כי הטוב דופק אותך אז גם על הטוב תוותר אם אתה מוכן אבל זה לא מחויב את הטוב תהפוך לסובייקטיבי בשביל שיהיה לך קל להפוך את הרע לאובייקטיבי אבל זה לא מחויב שתהפוך את הטוב לסובייקטיבי. אתה הבנת אוקי אם הוא הבין כולם הבינו, הבנו אם אתה הבנת אז כולם הבינו לא יכול להיות.
ש: מה זה קללה.
אליעד: טוב את הבנת את מה שהוא התכוון?
050-3331-331