שואל: האם אני יכול לגרום לכך שהמציאות תמיד תהיה כרצוני? אם כן, אז איך?

אליעד: השאלה שלך מורכבת מ - 2 ישויות, הרצון שלך והמציאות הכללית. יש לחדד את השאלה. מכיוון שהמציאות הכללית אינה בשליטתך, יותר נכון לשאול, איך להתאים את המציאות שלך לרצון שלך. המציאות שלך, זה מה שאתה חושב שקורה במציאות הכללית. כלומר, יש להתאים את מה שאתה חושב שקורה, למה שאתה חושב שאתה רוצה. יותר טוב לנסח את השאלה כך, כי אז זה אומר שיש שני דברים שאתה יכול לשנות אותם והם בשליטתך - המציאות שלך והרצון שלך. משמע, אין צורך להתאים את המציאות (הכללית) לרצונך, אלא, את המציאות שלך לרצונך.

לדוגמה - נניח ויורד גשם, אז תדמיין שיש שמש. נניח שמרביצים לך, אז תשכנע את עצמך שמברכים אותך, וככה נפתרת הבעיה, כי אם מה שאתה חושב שקורה, לא תואם את מה שאתה רוצה שיקרה, אזי אתה בבעיה וסובל.

ברגע שרע לך, עליך לנתח את תמונת המצב ולבדוק - מה אתה חושב שקורה, ומה אתה חושב שאתה רוצה. אח"כ עליך לשאול את עצמך: האם מה שאני חושב שקורה - האם זה באמת קורה? האם מה שאני חושב שאני רוצה - האם אני באמת רוצה את זה? אם תגיע למסקנה שמה שאתה חושב שקורה - באמת קורה ואינך מטעה את עצמך, ומה שאתה חושב שאתה רוצה - אתה באמת רוצה את זה ואינך מטעה את עצמך, ומה שקורה - הפוך מרצונך, המסקנה היא שעליך להוציא דגל לבן ולהכנע כי "זה מה יש". מכאן נובע, שהפתרון הוא בלערער את מה שאתה חושב שקורה, או את מה שאתה חושב שאתה רוצה. אבל אם תגיע למסקנה שזה 100% מה שקורה ו 100% אתה רוצה שיקרה הפוך, באותו רגע שתגיע למסקנה כזו, השכל שלך יפסיק לרצות לשנות את המציאות! כלומר, אתה תפסיק לסבול, כי אתה תבין ש"זה מה יש"... משמע, רע לך, לא בגלל שאתה סובל, אלא, בגלל שאתה לא רוצה לסבול. ולמה אתה לא רוצה לסבול? כי אתה חושב שאתה יכול לא לסבול. אולם, אם תהיה בטוח ב 100% שזאת המציאות וזה קורה, וב - 100% שאתה לא רוצה את זה, באותו הרגע - אתה לא יכול לדמיין שלא תסבול - ואז אתה מפסיק לסבול! כי אתה לא יכול לא לרצות לסבול, ואז אתה לא סובל.

לדוגמה - נגיד שאתה מאחר לרכבת. אתה מגיע לתחנת רכבת ואתה רואה שדלתות הרכבת נסגרות - אז אתה מרגיש רע. באותו הרגע, אתה מרגיש רע בגלל קונפליקט שיש אצלך - מצד אחד אתה חושב שהרכבת נוסעת כרגע. ולמה "חושב"? כי אולי הרכבת לא באמת נוסעת ואתה באמצע חלום ויכול להתעורר כל רגע (ובכך לפתור את הקונפליקט), אולי אתה מדמיין או הוזה, אולי סיממו אותך וכו'... מצד שני אתה חושב \ מרגיש שאתה לא רוצה שהיא תיסע.

יש אפשרות שהדלתות פשוט נסגרות, אבל הרכבת יוצאת רק בעוד 5 דקות. זאת אומרת, לפעמים קורה משהו שאתה מוסיף עליו אינפורמציה, ורע לך לא בגלל מה שקורה, אלא בגלל מה שאתה מוסיף שקורה (אבל זה לא באמת קורה).

אליעד: קח את מה שאתה חושב שקורה ואת מה שאתה חושב שאתה רוצה שיקרה, ותבדוק איפה טמון הקונפליקט שבגללו אתה חש רע, איפה נמצא שורש הסבל. קודם כל, תהיה בטוח במה שקורה. שאל את עצמך: "האם מה שאני חושב שקורה, באמת קורה? או שאני רק מסיק את זה מתוך מה שקורה?" לדוגמה - אתה הולך ברחוב ושודדים אותך. עם הכסף ששדדו לך, התכוונת לשלם עבור משהו. בשלב זה, אתה תגיד: "רע לי כי שדדו אותי!". אבל נשאלת השאלה, למה באמת רע לך? כי שדדו אותך או כי לא יהיה לך את מה שאתה רוצה (התכוונת לשלם עבורו עם הכסף)? איפה נמצא שורש הקונפליקט? מה באמת הבעיה? לומר "שדדו אותי!" - זו אמת. אבל לומר "לא יהיה לי את מה שאני רוצה", זה לא בהכרח האמת כי יכול להיות שלמרות ששדדו אותך, אף על פי כן, יהיה לך את מה שאתה רוצה (יש לך עוד הרבה כסף בבנק למשל).

זאת אומרת, בשלב בראשון, עליך לבדוק מה אתה חושב שקורה, והאם זה באמת קורה או שאתה רק מסיק שזה קורה. אחר כך, אם נלך יותר לעומק, תטיל ספק גם במה שאתה בטוח שקורה! אם אתה רוצה להקל על סבלך, תשאל את עצמך: "אולי זה לא באמת קורה?". זה נשמע אומנם מטורף, אבל זה יכול לעזור לך. לדוגמה - "אולי הקיר הזה שאני רואה בחדר לא קיים?". יש שיגידו שהשתגעת, אבל אתה יכול לא לסבול בזכות זה, מה עדיף? משוגע לא סובל או חכם סובל? אם הבנאדם היה מאמין ב 100% לחושים שלו, אז לא הייתה לו בעיה. העניין הוא, שבלב שלו יש לו ספק, לפיכך הוא לא באמת מאמין לחושים שלו, ולכן הוא ממשיך לרצות להיות מאושר כי תמיד יש לו בלב ספק שאומר: "אולי החושים שלי לא צודקים וזה לא באמת קורה?."

בשלב השני, עליך לבדוק מה אתה באמת רוצה. תשאל: "האם אני בטוח שאני רוצה את מה שאני רוצה?", "אולי אני יכול לרצות אחרת?.", "למה אני רוצה את זה?", "אולי יותר טוב שיקרה הפוך... ?", וכו'...

(נחזור לדוגמת הרכבת)

ביום יום \ בפועל, אתה רואה במו עינייך את הרכבת נוסעת, ואתה בטוח שאתה רוצה להיות עליה, ואעפ"כ אתה סובל. (הוסבר לעיל שאם תהיה בטוח ב 100% במה שקורה ובמה שאתה רוצה - לא תסבול). מה ההסבר לכך? תשובה:

אתה לא בטוח שהיא באמת נוסעת, או שאתה לא בטוח שאתה באמת לא רוצה שהיא תיסע, או שאתה לא בטוח בשניהם. לכן אתה מסוגל לדמיין שאתה לא סובל ולכן אתה סובל. כי אם היית בטוח ב - 100% שהיא נוסעת, והיית בטוח ב - 100% שאתה לא רוצה שהיא תיסע - באותו הרגע, לא היה לך רע מזה שהיא נוסעת. אתה מרגיש רע, רק כי אתה רוצה להרגיש טוב. אם היית מפסיק לרצות להרגיש טוב - לא היית יכול להרגיש רע. ולמה אתה רוצה להרגיש טוב? כי אתה חושב שזה אפשרי. זה אפשרי משמע אתה יכול לדמיין את זה, אולם, אם היית בטוח שזה לא אפשרי, לא היית יכול לדמיין את זה ואז היית מפסיק לרצות להרגיש טוב וממילא סבלך היה נפסק. "התקווה" שיש לאדם שהוא יכול לשנות משהו (את המציאות שלו או הרצון שלו), היא זו שגורמת לסבלו.

ניתן לערער את מה שאתה חושב שקורה, ואת מה שאתה חושב שאתה רוצה, בדרך נוספת. שאל את עצמך: " מי מחליט? מה אני חושב שקורה? לדוגמה: אם יורד גשם, אולי אני יכול לגרום לעצמי לחשוב שיש שמש? מי מחליט שאני אחשוב שיורד גשם? בטח תגיד: "החושים שלי", אבל מי זה שמחליט שתקשיב לחושים שלך? האם אתה חייב להקשיב לחושים שלך? ומי מחליט מה אתה מרגיש שאתה רוצה? זו גם דרך אפשרית לפתרון. יש המון זויות שמגיעות בסוף ל"אותו המקום..."

"אותו המקום" \ הפתרון הכללי הוא כדלהלן: יש דבר שנקרא "יחסי" ויש דבר שנקרא "מוחלט". קונפליקט, יכול להיות במוח שלך רק כשאתה חושב בצורה יחסית, ולא בצורה מוחלטת. אם תתחבר בתוכך, לדבר שנקרא "חשיבה מוחלטת", באותו רגע, אין לך שום קונפליקט (!) בשום נושא, הקשר ועניין. אם המוח שלך יחשוב בחשיבה מוחלטת, באותו הרגע, כל מה שיש בו - נמחק. כל מה שהוא חושב שקורה, וכל מה שהוא חושב שהוא רוצה, זוכר, מבין, יודע, מרגיש וכו' - הכל נמחק במכה אחת. ואם כל מה שקיים במוח נמחק, אז אתה לא יכול להרגיש רע בכל מקרה. אם אתה במו עינייך רואה את הרכבת נוסעת, ובליבך אתה מרגיש שאתה לא רוצה שהיא תיסע, האמת היא - שביחס לחושים שלך, כרגע הרכבת נוסעת וביחס לרצון שלך, כרגע אתה לא רוצה שהיא תיסע.

אבל, אם תחשוב בחשיבה מוחלטת, שהיא חוסר אמונה בשום נושא, הקשר ועניין, ממילא זה ימחק לך את האמונה בחושים שלך, ואז ממילא מה שקורה - לא קורה, וזה ימחק לך גם את האמונה ברצונות שלך. כלומר, אין בכלל קונפליקט. זה נשמע בדיוני, אבל זאת נוסחה שעובדת ב 100%.

ואיך עוברים מהיחסי אל המוחלט? איך לוקחים דבר שהוא נכון בצורה יחסית, והופכים אותו למוחלט? - ע"י הטלת ספק כשאתה לוקח דבר שאתה חושב שהוא נכון, ושואל "אולי הוא לא נכון?". מוחלט פירושו, שאין אפשרות שהוא לא נכון. משמע, הוא מחויב להיות נכון, בלי שום סיבה. כי אם יש סיבה למה הוא נכון, אז הוא לא חייב להיות נכון (כי יכול להיות שהסיבה שגויה או שמשהו התפספס בדרך למציאת הסיבה). אם אתה מטיל ספק בהכל, אז נגמרות המחשבות - ואין...