אושר, דיכאון ועצבות, להיות מאושר, אושר מוחלט, אושר יחסי, למה קשה למצוא אושר, למה קשה להיות מאושר, סוגי אושר מנוגדים, סוגי אושר משלימים, להיות רק מאושר, רק אושר - חלק 1... דיכאון ועצבות, להיות מאושר, אושר מוחלט, אושר יחסי, למה קשה למצוא אושר, למה קשה להיות מאושר, סוגי אושר מנוגדים, סוגי אושר משלימים, להיות רק מאושר, ... מאושר? ולמה קשה למצוא אושר? ולמה דווקא הרצון להיות מאושר, למה הוא יכול להחליש את האושר? ולמה לפעמים, דווקא הרצון להיות מאושר, דווקא הוא יוצר דיכאון ועצבות? ולמה לפעמים, דווקא הדיכאון ועצבות וחוסר הרצון להיות מאושר, למה דווקא הם יוצרים אושר? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש שני סוגים של אושר. יש אושר יחסי ויש אושר מוחלט. ואושר יחסי פירושו, אושר, שהאדם מאושר, עם תנאים ועם סיבות. וכאשר האדם מאושר עם תנאים ועם סיבות, אז האושר שלו, הוא מעורב, גם עם דיכאון ועצבות. דהיינו, האושר הוא לא שלם. כי כאשר האושר, הוא עם תנאים ועם סיבות, זה אומר, שהאושר הוא מתוך השכל של האדם. כי תנאים וסיבות, הם בשכל ... הוא, שכל אושר שהוא עם תנאים כלשהם, ושהוא תלוי בסיבות כלשהן, ושהוא נובע מתוך שיפוטיות שכלית כלשהי, הרי שהאושר הזה, הוא אושר חסר, שיש בו גם דיכאון ועצבות. והוא אושר, שאינו אושר שלם בלב שלם. ואושר כזה, נקרא, אושר יחסי. שפירושו הוא, שבאופן יחסי, האדם יותר מאושר מהדבר, מאשר עצוב ממנו. דהיינו, שהאדם יש לו רגשות מעורבים, גם של דיכאון ועצבות וגם של אושר, וגם של נייטרליות, כלפי הדבר. ובאופן יחסי, האדם יותר מאושר, מאשר נייטרלי, ומאשר עצוב מהדבר. וזה נקרא, אושר יחסי. ויש גם עוד סוג אחר של אושר, שנקרא אושר מוחלט אושר שלם אושר בלב שלם אושר ללא תנאים אושר בלי סיבה אושר מושלם. שהאושר הזה, הוא כולו אושר, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. דהיינו, שהלב של האדם, מלא כולו רק באושר, בלי אפילו שמץ קטן ביותר של דיכאון ועצבות. רק אושר בלבד, בלי שום תחושה של דיכאון ועצבות. ככ הרבה אושר, עד שהאדם, לא יודע מהם דיכאון ועצבות. ככ הרבה אושר, עד שהאדם, כבר לא יודע שזה אושר, מרוב זה שהוא כבר לא יודע מהם דיכאון ועצבות. שהלב של האדם, נקי לגמרי. ושאפילו בתת המודע של האדם, אין שום שמץ של כעס או דיכאון ועצבות כלל, אלא אך ורק אושר בלב שלם. ונחדד: שכאן במאמר לא נדון, האם אפשר או אי אפשר להגיע לאושר המוחלט, שאין בו שום דיכאון ועצבות? וגם לא נדון, האם בכלל קיים אושר מוחלט שכזה? והאם זה בכלל טוב או רע, להיות מאושר בלב שלם, בלי שום דיכאון ועצבות? וכל הדברים האלו, כבר ביארתי אותם במקומות אחרים. וכאן במאמר, כן נדון במערכת היחסים שיש, בין שני הסוגים של האושר, שהוזכרו כאן. שהם, אושר יחסי, מול אושר מוחלט. ובפשיטות נחדד, שאושר יחסי, הוא כאשר יש גם אושר וגם דיכאון ועצבות, אלא שהאושר, גדול יותר מאשר הדיכאון ועצבות. ואושר מוחלט, הוא כאשר יש רק אושר, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. אושר יחסי = גם אושר, או בעיקר אושר. ואושר מוחלט = רק אושר באופן מוחלט, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי האדם מטבעו רוצה להשיג, גם אושר יחסי וגם אושר מוחלט. והרצון של האדם להשיג אושר יחסי, מתבטא בכך, ... מנסה להפיק מכך אושר. אבל, האושר הזה, הוא תמיד רק אושר יחסי בלבד. כי כפי שאמרנו, אושר מוחלט, פירושו, שהאדם מאושר בלב שלם, ושאין לאדם שום שמץ של דיכאון ועצבות כלפי הדבר. ומאחר ששום דבר בעולם אינו מושלם, ממילא זה אומר, שבתת המודע של האדם, תמיד הוא ירגיש גם תחושה של חיסרון כלשהו, וגם תחושה ... אושר, ומנסה להיות מאושר מדבר כזה או אחר, הרי שבכך, בעצם האדם מחפש אושר יחסי. כי אושר מוחלט, דהיינו, מצב תודעתי, שבו יש רק אושר בלבד, בלי שום דיכאון ועצבות כלל, אין אפשרות להשיג את זה, על ידי אושר של דבר מוגדר כלשהו. כי הדבר המוגדר, אין בו שלמות, וממילא גם אי אפשר להיות מאושר ממנו באמת ... לחפש דבר, שממנו אפשר להיות מאושר. ובאושר המוחלט, אפשר להיות מאושר מכל דבר, כי הרי אין שום תנאים או סיבות לאושר. ובאושר מוחלט שאין בו שום דיכאון ועצבות כלל, בו לא מחפשים אושר, כי בו יש תמיד אושר. כי כאשר אין שום שיפוטיות כלשהי, אז ממילא מאושרים מהכל תמיד בלב שלם, ואין שום צורך או ...
050-3331-331