שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺19 תגובות פורסמו: |
נהנתי, ועל כך תודה.
הבנותי, או מה שהתחדד יותר:
א. להכיר בפרדוקס, ובאבסורד שככל שמחפשים את האמת, מתרחקים ממנה, באמת אין מחפש ומטרה, הם אחד, כך שכשיש חיפוש, יש אותי, ויש את האובייקט - השונה אותו אני מחפשת, אבל הוא לא שם, הוא כאן ובאמת הכל מושלם כפי שהוא, אז למה לחפש (-:
וגם... האדם מחפש בכלל להשתחרר מכל אחיזה, מכל הגדרה, להיות חופשי כבראשונה, וכדי לחפש את המקום ללא הגדרה, הוא מנסה להבין על ידי אינסוף הגדרות וכך מרחיק את עצמו, וזהו סבל, כי האמת היא אחת וטובה, וכשמנסים להגדירה, זה בדרך כלל יגמר ב"חייך, אכלת אותה" (-: אבל, בשכל הפשוט חייבים להגדיר, ושכל אחד מגיע לקצה הבנתו, שזה אינדווידואלי לכל אחד, מתהפך אצלו הכל להבנה פנימית של המהות - האחדות, ואז אפשר להתחיל להינות מהחיים.
ב. אם נתקעים בשאלה, מה השאלה הבאה? למה אני מבינה שהכל מושלם, אך לא בחוויה באופן שלם, לדעת שיש אי הבנה, ומה שכן נדמה שהבנתי, להפוך אותו ולשאול שוב, אולי בכלל זה הפוך, להפוך הכל בכל כיוון אפשרי, לא להאחז באמונה, לשאול עד שישנה חוויה, עד שבאמת אין שאלה, כי השאלה נהפכת להיות התשובה...