מה זאת אומרת מי אני אנחנו חלק אלוקי מלמעלה נשמה בגוף גשמי זה הפירוש מי אנחנו

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הרגת אותי מצחוק אלוקים הוא מניאק חחחחחחחחחחחחחחחח זה נכון ולא נכון כי בכל דבר בעולם יש יתרונות וחסרונות כי העולם הזה מחולק לטוב ורע אז ממילא יש יתרונות וחסרונות בכל דבר ואלוקים הוא צמניאק בהביט מסויים עצם זה שהוא צימצים אותנו והגביל אותנו וברא את הסבל והכאב בעולם הזה אני כבר לא יודע מה לחשוב אלוקים הוא טוב או רע מה יש לו פיצול אישיות מה משעמם לו הוא משחק איתנו

אליעד אתה באחד ההרצאות אמרת שלוקים הוא שיא הכעס כי עובדה שהוא העניש את כל המין האנושי בגלל שני בני אדם הוא הוציא את כל הכעס שלו עד היום ועל כל המין האנושי

שורש כל הרע זה הרצון לשלמות כי כל פעם שהאדם ממלא את הרצונות שלו תמיד הוא שואף לעוד כי הוא נעלם כי הכל כרצונו ותמיד שואפים לשלמות וגם כדי לא להעלם זה פרדוקוס רציני חחחחחח

אליעד שלום השאלה שלי היא כזאת האם להגיד שהמקום והזמן הם מחוייבי המציאות האם זאת אמונה או ידיעה כי אם לצורך העניין יש אלוקים שהוא לא כפוף למקום והזמן אז המקום והזמן הם לא מחוייבי המציאות כי האלוקים לא כפוף אליהם אלא הוא מהווה אותם אבל בפועל אי אפשר לדעת את זה כי זה עניין של אמונה או שאתה מאמין שאלוקים מהווה את המקום והזמן או שלא אבל מצד שני לדעתי המקום והזמן הם מחוייבי המציאות כי זמן ומקום קשה אפילו שלא לדמיין אותם כי מה שלא תדמיין לא תוכל לחיות בלי מציאות שאין מקום וזמן רק אם אלוקים בכבודו ובעצמו יתגלה אלינו ויוכיח שהוא מהווה את הזמן באמצעות ניסוי פשוט כמו שהוא יקח משהו ויחמם אותו והחימום של הדבר תלוי בזמן ואלוקים יוכל לעצוןר את הזמן אז הדבר לא יתחמם זה כאילו הדוגמא שאלוקים שולט בזמן בעצפם זה שהוא עצר את הזמן אני לא בטוח שהדוגמא טובה אבל אליעד בבקשה ממך אני מבקש שתתייחס לשאלה הזאת זה מאוד מסקרו אותי תודה נשתמע

יש דבר שמאוד מטריד אותי.. כבר הרבה זמן שאני מתכנן לחפש את האמת וכל זה, אבל אני מתעכב על מה לשאול, באיזה נושא?? באחת ההרצאות אמרת לשאול על הדבר הכי מוחשי - שהכי מפריע לי או שאני הכי רוצה, ואני פשוט חושש לטעות בזה ושהדרך לאמת תהיה יותר ארוכה עם סבל או משהו רע אחר, אז... מה לעשות?

תודה מראש!

בוקר טוב אליעד (-:

בוקר טוב ענבל (-:

הרי פעם את עצמך היית "רוחנית" מתוך פוזה, לכן זה בדיוק מה שחווית.

ברור שאין רע בשום דבר. הכל הרי צורות שונות של אלוהים.

אבל ההתנסות היא מה שאת.

לא נורא, עוד תלמדי (-:

ואליעד?

למה אתה משתמש בתרגילים זולים ומוכרים (-: ?

תייצר משהו מקורי ולא את מה שעשית (-:

תשובה לשאלה שנשאלתי, התבונות:

כל עוד יש לאדם שאלה, זה לכשעצמו אומר שיש לאן להעמיק, זה לא משנה כסיסמה זה לא העניין. כי בסופו של דבר משנה לי מאד, אבל זה אחד עם כך שזה באמת לא משנה.

וזה מה שלומדים אצל אליעד. להעמיק, כן, יש התרחבות בהבנה, כמו להבין ששאדם רק רוחני, זה פוזה שמפרידה את עצמה מכל השאר. מה רע באיש הייטק, או כל עשייה חומרית גשמית?

האם זה מחייב שהוא לא "רוחני"... שטויות!!

הבנות יכולות לבוא בבום, אבל ההבנה המהותית של האחדות זה לא בום! בומים קיימים בכל מיני חוויות שונות, מיסטיות, גשמיות, רגשיות או שכליות או רוחניות.

ההבנה שלמרות שיש הבדל בין כל החוויות, עדיין הן הוויה אחת, אותו שורש, זו הבנה שגדלה, כמו שמסדרים ומנקים בית מבולגן ומלוכלך לחלוטין, זה לוקח משאבים וזמן, אבל כל פעם יש יותר סדר ונקיון

עוד חדר, ועוד אחד, עד שכל פינה מסודרת ונקייה, זה לא הוקוס פוקוס והכל מסודר! כמו שיש את הבדיחה / סיפור על אדם שמספר ש 40 שנה הוא עבד מאד קשה, ואחרי 40 שנה, ביום אחד הוא נהיה מליונר (-:

אז לשאלתך, כן, זה אולי בבום, אבל מתוך שקט והבנה פנימית עמוקה, למרות כל הסערות שבחוץ. המשך יום סוער, יפיפה שיהיה

אכן כן פריאל

מצד הנפרדות בלבד "אני" מגיבה, ומצד מי שבחר לכלא את עצמו, אבל אם הוא מבין את זה, הוא עדיין פועל מהנפרדות וחווה רגש ושכל במינונים שונים, והיה וזוכר את האחדות שחווה, הוא פועל עדיין בנפרדות אך בידיעה פנימה יותר שהוא בכלל חופשי. מצד האחדות אין כל תגובה!!

בנושא ההמלצה לא לחפש רחוק מידי, אכן זה לא נכון להחליט למישהו איפה לחפש, וזה גם נכון, זה היה מתוך כוונה והנחה שמחפשים שם רחוק, כאילו זה לא כאן, אלא איפה שהוא בענים, בלתי מושג, המלצתי היתה מתוך מקום של זיכרון שלי שחיפשתי, שם... אבל זה פה בדיוק כמו שזה שם, אותו אדם שהמלצתי לו, יודע בדיוק שתמיד אני אומרת לא להאמין, לבדוק, כי גם אני בעצמי מונעת הרבה פעמים מאמונה, זה לא הוביל אותי להבנה, על כן בלית ברירה נאלצתי להתאמץ בחפירות קשות, עד שהבנתי שאין כל צורך במאמץ אמיתי, אלא אם כן ממש בא לי, כרגע, עדיין לא בא לי להיות בחוויה של מאמץ, אין לכך נכון להיום כל משמעות עבורי, אולי... מחר כן (-:

בוקר טוב אליעד (-:

בוקר טוב ענבל (-:

ואני כבר חשבתי שאוכל להסכים עם כל מה שאת כותבת (-:

אפילו קיויתי לזה...

אין סיכוי (-:

לעולם לא יהיה שיוויון בין הרגש לבין ההיגיון, למרות שהם אותו אחד, כי לא לשכוח. מה שלא תכתבי או תאמרי, עדיין יש את ויש לא את.

תמיד יהיה (-:

איך אמר אליעד באחת ההרצאות?

"אף אחד לא יכול להתחייב שהעולם יתקיים בעוד רגע".

אם על זה אי אפשר להתחייב, איך בכלל אפשר להתחייב על משהו?

אז יקרה לך משהו שקשור לרגש, ואת תפעילי את ההיגיון ואז מה?

כלום. תידפקי בכל מצב (-:

לראות בעיניים אחרות? תמיד תוכלי להשלות את עצמך, אז מה?

מה לעשות, כך החליטה ה"אמת", לא (-: ?

לאזן בין רגש להיגיון?

תמיד, ובכל מצב, את תפעלי מצד הנפרדות ולא מצד האחדות.

למה? כי את נמצאת בנפרדות, וזה לא משנה עד כמה "תרגישי" או "תדעי" שאת "באחדות", או את "אחד".

ותכניסי טוב טוב לראש...

כל אדם יכול לומר "אני אלוהים". כל אדם יכול "לחוות" את "אני אלוהים".

אבל לא קיים אדם אחד, שיכול לחוות בו זמנית, בכל רמת מציאות, את אלוהים עצמו ועדיין להתקיים.

הסיבה?

סיבה מאוד פשוטה.

כי אין שניים.

אם את אלוהים, אין אלוהים אחר.

אם יש אלוהים אחר, אין את.

והנה את כותבת כאן, באתר... ואת "אלוהים".

אז כמו אסיר שכותב לעצמו בכלא? זה האלוהים שלך (-: ?

כל עוד יש "את", ויש אותי, שאת מגיבה לי, או למישהו, את תמיד תגיבי ממקום של נפרדות.

ותמיד יהיה "את", גם כשאת לא תתקיימי.

מה לעשות?

זו הדרך היפה והמרתקת שבה ברא אלוהים את הכול (-:

כמו שכתבתי, אני מנסה להאחז ולא רואה במה, אני מרגישה שהדרך שאליעד מראה, בשבילי היא אמיתית, אבל זה מתסכל אותי שאני לא יכולה לעשות הרבה, שזה כמובן האגו שמנסה לרצות לעשות משהו, להתקדם ולהבין. המשפט שכתבת לי, אל תנסי להבין רחוק מידי, כאן ועכשיו בפשטות, מה שאת מבינה זה הכי טוב שיש. אני אנסה לזכור אותו

היי, זה דווקא טוב שכל של ילד, כי הוא שואל את השאלות הכי מוזרות והפוך על הפוך כביכול.

כולם נאחזים, כי יש מחשבה של אבדון, אם לא נאחז במשהו מוחשי שאפשר להרגיש אותו או לחשוב עליו בברור.

עליך רק לנסות להבין את דברי אליעד, לא לעשות באמת דבר, רק להבין, להקשיב, לקרא שוב ושוב, זו העשיה, ומנסיוני ושל רבים וטובים אחרים, ההבנה לפתע תבוא מתוכך ממש, בלי צורך בתלות באליעד כאדם חיצוני שמעביר ידע, אלא הידע הוא כבר שלך, רק שהוא חושף אותו בפניך, מגלה לך את מה שבתוכך.

אל תנסי להבין רחוק מידי, כאן ועכשיו בפשטות, מה שאת מבינה זה הכי טוב שיש, זה לא מיסטיקה וזה לא בכוכבים, זה כאן עכשיו

כאמא את יודעת שהילד כשהוא קטן צריך שיאכילו אותו בכפית, אבל בשלב מסויים תרגישי ותרצי לשאול שאלות, ותדעי שאין ברירה, אם לא תשאלי לא תתפתחי באמת אני מניחה שאת כן שואלת בתוכך. פשוט לכי על כל הקופה ואל תחששי לשמוע את התשובות המהשאלות ההפוכות. שאלת שאלות הפוכות, משחררת מהקיבעון, זה כיף! לכי על זה.

תודה ענבל, אני קוראת את תשובתך, ושמה לב שאני מנסה להאחז במשהו, מה אני צריכה לעשות? אי מבינה בלב שמה שאליעד אומר זה נכון, אבל השכל שלי ממש לא מבין. ואז באה השאלה, יופי אני שומעת אותו, אבל האם תמיד אצטרך לשמוע אותו, האם איני צריכה לעשות משהו שגם אני אבין מה שהוא אומר, שזה יהיה באמת מתוכי.

נראה לי שאני פשוט מחפשת חיים קלים, אני מצפה שמישהו יגיש לי את ההבנות על מגש של כסף. האמת היא שממש קשה לי אם עניין השאלות, אתמול בהרצאה הרגשתי שיש לי מוח של ילדה קטנה, אז איך אני מצפה לשאול שאלות, ועוד שאלות הפוכות

חידוד: בסוף כן אפשר לסמוך לחלוטין על הלב ועל השכל, אבל... בתנאי שהם מסכימים!!

- וגם, בנוגע לדוגמא, זה היה רק לצורך המחשה.

מצד האמת כולם כמהים תמיד שיאהבו אותם, ויש היבטים רבים לנושא, אך זה לא העניין כרגע.

אביבה אהובה, מנסיוני והבנתי הבנת הלב אינה מניבה את הבנת השכל. הלב בחוויות שונות באופן מתמיד, ו"בתחושות לב" עמוקות ביותר, והקול הפנימי שלנו אומר, בטח שהלב יודע, כי אם לא הלב אז מי?? וכך פועלים גם חיים שלמים לפי תחושת והבנת הלב בלבד, ובהרבה מאד מקרים, אוכלים חצץ (-: אז ככה: הלב בהרבה מקרים לא יודע, כמו גם שהשכל לא תמיד יודע או מבין, גם בתנ"ך רשום במס מקומות לא לסמוך על הלב בהכרח. כך שצריך הבנה בלב והבנה בשכל בהשתוות, כל עוד יש לך ספק במשהו, אין הבנה וצריך להמשיך לשאול בשכל עם כל כמה שזה קשה, ולראות שההבנה השכלית משתווה למה שיושב בלב, כי אם יש ניגוד אז סימן שאין באמת הבנה.

לדוגמא: מישהו חושב שמאוהבים בו, והלב שלו מרגיש, והוא בונה עם הלב סיפורי אלף לילה ולילה וארמונות בחול על המיוחל חחח, אבל... המיוחל בכלל לא בעניין, זה סיפור ידוע אצל אנשים רבים, כך שמי שמפנטז בלב ובונה תאוריות שלמות, לא באמת יודע, ואם היה בודק באופן מודע שכלי והיה מבין שאין לצד השני עניין כלל וכלל, לאט לאט, היה שיוויון שכל עם לב. כך שחייב להיות איזון וידיעה שלמה גם של לב וגם של שכל, למרות שאצל רבים, הלב דומיננטי וקשה להרפות מהתחושה של הלב ולפעול גם לפי ההיגיון הפשוט והחכם.

כך שיש עבודת לב ועבודת שכל, עד שמבינים שהמציאות מושלמת ממש, כפי מה שהיא עכשיו.

אני יושבת בהרצאה, ומרגישה שכול מה שנאמר, נכון, זה כאילו שיש ישות של אהבה שפשוט מדברת אלי, ואפילו אני מבינה בלב שזה כל כך נכון. ומצד שני אני חווה, שהשכל שלי פשוט לא מבין, זה כאילו שכל של ילד קטן שבכלל לא מפותח. על פניו נראה שהשכל והלב לא בהישתוות. האם ההבנה של הלב תגרום לשכל להבין? מה אתם אומרים?

נהנתי, ועל כך תודה.

הבנותי, או מה שהתחדד יותר:

א. להכיר בפרדוקס, ובאבסורד שככל שמחפשים את האמת, מתרחקים ממנה, באמת אין מחפש ומטרה, הם אחד, כך שכשיש חיפוש, יש אותי, ויש את האובייקט - השונה אותו אני מחפשת, אבל הוא לא שם, הוא כאן ובאמת הכל מושלם כפי שהוא, אז למה לחפש (-:

וגם... האדם מחפש בכלל להשתחרר מכל אחיזה, מכל הגדרה, להיות חופשי כבראשונה, וכדי לחפש את המקום ללא הגדרה, הוא מנסה להבין על ידי אינסוף הגדרות וכך מרחיק את עצמו, וזהו סבל, כי האמת היא אחת וטובה, וכשמנסים להגדירה, זה בדרך כלל יגמר ב"חייך, אכלת אותה" (-: אבל, בשכל הפשוט חייבים להגדיר, ושכל אחד מגיע לקצה הבנתו, שזה אינדווידואלי לכל אחד, מתהפך אצלו הכל להבנה פנימית של המהות - האחדות, ואז אפשר להתחיל להינות מהחיים.

ב. אם נתקעים בשאלה, מה השאלה הבאה? למה אני מבינה שהכל מושלם, אך לא בחוויה באופן שלם, לדעת שיש אי הבנה, ומה שכן נדמה שהבנתי, להפוך אותו ולשאול שוב, אולי בכלל זה הפוך, להפוך הכל בכל כיוון אפשרי, לא להאחז באמונה, לשאול עד שישנה חוויה, עד שבאמת אין שאלה, כי השאלה נהפכת להיות התשובה...

הערב בהרצאה בררנו הרבה שאלות אשר התעוררו לנוכחים. אחת התובנות שלי היתה: לברר מי זה "האני" אשר אני מתהדרת בו בכל משפט מעשה ומחשבה... בעזרת שאלות פשוטות יומיומיות, שאלת שאלות, אוכל להבין את "האני" ומשם להתחבר לכאן. עוד הבנתי, שאם אין לי הרגשת החוויה אותה אני יודעת, זה אומר שאני לא יודעת ובמידת הרגשת החוויה כך מידת ההבנה. והיו עוד הרבה תובנות. כדאי להקשיב להרצאה אשר שבאתר.