הפעם נדבר על מחיר האושר של האדם, יש דברים שעושים אותם בכל מחיר, ויש דברים שלא עושים בכל מחיר.

ומי שרוצה להיות מאושר, עליו לשאול את עצמו, האם אני מוכן להיות מאושר בכל מחיר? או שאני רוצה גם את זה ואת זה ואת זה...

ועל האדם להיות אמיתי עם עצמו, עד כמה אתה רוצה להיות מאושר, אם אתה רוצה להיות חמישים אחוז, יופי, תהיה גם כן מאושר, מאה אחוז לתת, גם יהיה מאושר.

וגם אדם יכול להגיד אני לא מחפש את האושר, והוא אמיתי לחלוטין עם כך שהוא לא רוצה לחפש את האושר, זה גם כן טוב ויביא אותו לאושר, כי לא יחפש, אבל באמת לא לחפש.

ואדם שרוצה להיות מאושר בכל מחיר, בשלמות שאין שלמות אחריה להיות מאושר, עליו לרצות את האושר במחיר מלא.

ועליו להגיד מרגע זה והלאה, כל דבר שקורה תגיד הכל טוב, פשוט שב עם עצמך, ותגיד שהכל טוב.

גם הדבר הכי גרוע בעולם, הכל טוב באותה המידה מעכשיו.

אבל חובה על האדם להתכוון לכך, זו התשובה, האדם יכול לבחור עכשיו את הגדרתו לאושר, ולעשות את כל מה שהוא מוכן לעשות תמורת האושר, את המחיר שהוא בחר, ואז האושר שהשיג במחיר שבחר, זה יהיה האושר המוחלט עבורו.

ועל האדם להיות אמיתי וישר עם עצמו, ולא להגיד פתאום, לא... אבל זה לא מספיק לי, אז תבחר בן אדם מה אתה מוכן באמת לתת תמורת האושר.

וברגע שנתת מה שאתה מוכן לתת זהו, לא לזגזג שם.

ולא חשוב ולא משנה כמה האדם מוכן לשלם עבור האושר, מה שמשנה שאדם לא ישקר.

ומי שבאמת רוצה אושר, שילך עד לקצה האחרון בכל מחיר, אין באמצע למי שרוצה את האושר האמיתי, והאמצע זה לא להיות אמיתי, גם לרצות להיות מאושר, וגם לא להסכים לוותר על דברים אחרים.

אושר זה בכל מחיר, אושר זה הדבר היחיד בעולם שאפשר להגיד עליו בכל מחיר.

אם אתה לא מאושר בכלל, אז זהו, זה לא מעניין יותר מה קורה.

ואם אתה רוצה להיות מאושר עד הסוף, אז זה מה שתקבל על ידי הבנת האמת. הדגש זה על האמת.

ואם אתה לא רוצה, תפסיק לקטר.

ועל האדם רק לברר לעצמו מה הוא רוצה, למה הוא רוצה?

איך צורך יותר לעשות כלום, חוץ מלהבין את האמת, מה אתה רוצה ולמה, ומה הסיבה?

...