ובו יתבאר העניין של שחיקה בעבודה ושל עייפות נפשית מהעבודה ועוד. ויתבאר, מהי מהות השחיקה בעבודה? ממה היא נובעת? ואיך להתמודד עם שחיקה במקום העבודה?

והעניין הוא, כי האדם רוצה להיות מאושר. וכל מה שהאדם עושה כל הזמן, זה לנסות להיות מאושר. והאדם עושה את הדברים, שנראה לו שהם מקרבים אותו אל האושר. והנה, מהותו של האושר היא הבנה. כי כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות, על ידי זה הוא מאושר.

וכאשר האדם מתחיל לעבוד באיזה עניין, בד"כ האדם חווה סוג של התחדשות. וההתחדשות הזאת, יוצרת אצל האדם סוג של תחושה טובה של אושר. והעניין הוא, כי כל תחושת התחדשות שיש לאדם, שורשה, בכך שהאדם מגיע לתובנה חדשה כלשהי על המציאות. וגם אם האדם לא מסוגל להגדיר את התובנה שהוא הגיע אליה, הרי שתת המודע של האדם, הגיע לאיזו תובנה, ולכן האדם מאושר יותר.

ובכל התהליכים שיש בעולם, יש בהם שכל כלשהו. וכדי להצליח בכל תחום בחיים, לשם כך צריך להבין את השכל, שלפיו פועל אותו הדבר. וכאשר האדם מתחיל לעבוד באיזו עבודה חדשה, אז הוא צריך ללמוד את העבודה החדשה. ובכל לימוד של האדם, בכל נושא שיש בעולם, האדם בעצם לומד איך להיות מאושר. כי האושר, הוא תוצאה של השכל, שמורכב מכל השכל שיש בעולם.

וכאשר האדם לומד איך להצליח במקום העבודה שלו, הדבר הזה הוא תוצאה של תהליכים שכליים ורגשיים שמתרחשים בתוך האדם. והדברים האלו משפיעים על צורת ההסתכלות של האדם על המציאות. ועל ידי זה האדם מרגיש סוג של התחדשות, שיוצרת אצלו תחושה של אושר.

וכאשר האדם נכנס לחיי השגרה של מקום העבודה שלו, על ידי זה הוא מתחיל לעשות את מעשיו, מתוך הרגל ולא מתוך התבוננות. והמשמעות של זה היא, שככל שעובר הזמן, בד"כ האדם מתחיל לעבוד בצורה אוטומטית ולחזור על מה שהוא מורגל לעשות, במקום לחשוב בכל פעם מחדש מה לעשות ואיך לעשות. וככל שהזמן עובר, כך האדם פחות ופחות משתמש בשכל שלו, כדי לדעת איך לעשות את העבודה, אלא האדם פשוט פועל מתוך הרגל.

וכאשר האדם מתחיל לפעול מתוך הרגל, על ידי זה רמת ההתחדשות שלו יורדת. כי ההרגל משמעותו היא, שהאדם לא מפעיל כ"כ את המחשבה שלו. וכאשר לא מפעילים את המחשבה, אז האדם לא מגיע לתובנות חדשות. וכאשר אין תובנות, אז אין התחדשות, ואין את השמחה של התובנות החדשות.

וכאשר האדם מפסיק להרגיש התחדשות במקום העבודה שלו, על ידי זה נוצרת אצלו תחושה של שחיקה. כי האדם, רוצה להיות מאושר. והאדם עושה את מה שמקרב אותו אל האושר. וכאשר אין התחדשות, אז האדם לא מרגיש שהוא מתקרב אל האושר, ואז האדם מרגיש שחיקה במקום העבודה. ומהותה של השחיקה במקום העבודה, היא בכך שהאדם פועל מתוך הרגל, בלי התחדשות מחשבתית.

ואחת מהסיבות שבגללן האדם פועל מתוך הרגל, במקום להתחדש במקום העבודה כל הזמן, היא משום שהאדם לא מבין את החשיבות של העבודה שלו. כי נדמה לאדם, שהאושר נמצא על איזו פסגת הר, באיזה תהליך של מדיטציה עמוקה, או באיזו ויפאסנה כלשהי. אבל האדם לא מבין, שהדרך אל האושר המושלם, נמצאת בתוך מקום העבודה שלו ממש.

ואילו היה יודע האדם, שההצלחה שלו במקום העבודה שלו, היא הדרך שלו להגיע אל השלמות של האושר, על ידי זה האדם היה מייחס חשיבות יותר גדולה לעבודה שלו, וכל הזמן היה מנסה, להשתפר במקום העבודה שלו, כדי להתקרב אל האושר.

והאדם לא יודע, שההצלחה שלו בעבודה, היא הדרך אל האושר. משום, שהאדם לא באמת מבין מהו האושר. והאושר הוא הבנה כנ"ל. כי כאשר האדם מבין את המציאות, על ידי זה הוא מאושר. ומי שרוצה להבין את המציאות, עליו להבין את החלקים שלה. והעבודה של האדם, היא אחד מהחלקים של המציאות. ומי שלא מסוגל להבין איך להשתפר במקום העבודה שלו, הוא לא יכול להיות מסוגל להבין את המציאות כולה.

ועל האדם להבין דבר פשוט, והוא, שכל הדברים שיש במציאות, הם לא נפרדים ממנה, אלא הם חלקים שלה. ז"א, אי אפשר להבין את כל המציאות, אם מתעלמים ממה שיש בה. ואי אפשר להבין את השכל שלפיו פועלת המציאות, בלי להבין קודם לכן, את השכל שלפיו פועלים החלקים של המציאות.

וכל דבר שיש בעולם, וכל תהליך שיש בעולם, וכל דעה שיש בעולם, הכל, זה חלקים של המציאות. וגם מה שנדמה לאדם שאין לו שום קשר להתפתחות הרוחנית שלו, הרי שהכל כולל הכל קשור להכל. והדרך אל האושר, נמצאת בתוך הבנת הדברים, שיש בתוך המציאות.

והשכל של המציאות הוא מאוד גדול. והוא מפוזר בתוך כל הדברים שיש בה. וכל דבר ודבר שיש בעולם, יש בו שכל כלשהו. ועל ידי זה שהאדם לומד את המוצר, על ידי זה הוא מבין את השכל שלפיו מנוהל המוצר. ועל ידי זה שהאדם לומד את העולם, ומנסה להבין את כל התחומים, על ידי זה הוא בסופו של דבר, מתקרב להבין את המציאות כולה.

והמשמעות של זה היא, שהאדם צריך להבין, שאם הוא מחפש את האושר, אז הדרך אל האושר והשער לגן העדן, הם נמצאים בתוך מקום העבודה שלו, ובתוך חיי היום יום שלו. כי לכל אדם יש מטלות כלשהן. וכדי להגיע אל האושר, לשם כך על האדם להצליח לעשות את המטלות שלו טוב יותר.

והמטלות של האדם של חיי היום יום, הן לא עונש. אלא, הן אפשרות של האדם לשפר את המיומנות שלו להיות מאושר. וכל מה שהאדם עושה כל היום, ככל שהאדם מצליח לעשות את מעשיו בצורה טובה יותר, כך הוא מתקרב אל האושר. והדרך אל האושר, נמצאת בתוך כל דבר...