ש: אז השאלה היא, קראתי אצלך בספר

אליעד: איזה ספר? איזה מהם?

ש: הספר הראשון

אליעד: אוקיי.

ש: שאם אתה סובל ומגיע לסבל 100% אז נפטרה הבעיה ואין סבל, ואני לא מבין את זה?!

אליעד: נכון. אתה רוצה להבין את ההיגיון של זה? מה אתה לא מבין בזה?

ש: אני מבין שאם סובל אז איך ילך הסבל? אני זוכר שאבא שלי ז"ל היה אומר שברגע שאתה מגיע לסבל ב - 100% אז פתאום תראה שיש פתרון.

אלעד: ואני אמרתי אותו דבר שאם אתה סובל ב - 100% אז אין בעיה, זה בדיוק אותו דבר!

ש: אבל אני לא מאמין בזה, אתה הסברת למה, בספר כתוב בל לא הצלחתי להבין.

קראתי פעמיים.

אליעד: טוב בפשוט. כתוב בספר לטענתו שאם מישהו סובל 100% אז הוא מפסיק לסבול.

מה ההיגיון? מאוד פשוט. כדי לסבול אתה צריך ליהנות.

בשביל לסבול אתה צריך שבמוח אתה יכול לדמיין טוב.

בואו נלך יותר מזה: כדי להרגיש רע אתה צריך שהתודעה שלך תהיה מסוגלת לדמיין תחושה של טוב. זה אתה מבין עד כאן?

כדי לדעת שאתה מרגיש רע, אתה צריך לדעת ש"לא טוב לי" "לא טוב לי" "לא טוב לי" "אני רוצה להיות בריא" "אני רוצה להיות בריא"

זה הגיוני?

עכשיו מה זה 100% סבל? 100% סבל פירושו שאתה לא יכול יותר לחשוב שום דבר טוב.

נגיד לדוגמא היום אתה חולה, ואתה יכול לחשוב "הלוואי שאני יהיה בריא" "למה אני לא בריא?"

"אני רוצה להיות בריא" זה דוגמא שאתה לא סובל 100%.

100% זה בן אדם שחולה ואם אומרים לו "אתה רוצה להיות בריא?" הוא אומר לא. זה גם גרוע

אומרים לא אתה רוצה זה? הוא גם אומר לא. כל מה שמציעים לו זה גרוע. זה נקרא סובל 100%.

עכשיו אם בן אדם הגיע למצב שהוא חולה, והוא לא רוצה להיות בריא, בגלל שהוא חושב שגם להיות בריא זה גרוע כמו להיות חולה, אז הוא כבר לא סובל מזה שהוא חולה.

ש: יש בני אדם כאלה?

אליעד: אין בני אדם כאלה!

אני מסביר לך משהו, ברגע שאתה סובל ממשהו אתה סובל, אבל המחשבה שלך נהנית שאתה חושב על משהו אחר.

נגיד שחם לך אתה מדמיין שהלוואי שידליקו מזגן. נגיד אוקיי? הלוואי: ) זוהי דוגמה.

אבל יש בן אדם שהוא כל כך סובל שלא משנה מה תביא לו, הוא לא רוצה.

תביא לא חם הוא לא רוצה. תביא לו קר, הוא לא רוצה. לא משנה מה תביא לו, הוא לא רוצה.

אז למה זה מביא אותו? זה מביא אותו למצב שאף פעם הוא לא רוצה משהו אחר, אז אם הוא אף פעם לא רוצה משהו אחר, אז הוא לא סובל.

אתה הבנת את זה?

ש: אז הוא משוגע.

אליעד: נכון.

רגע רגע רגע למה הוא משוגע? למה אתה אומר שהוא משוגע?

ש: כי הוא עושה דברים לא הגיוניים.

אליעד: רגע למה למה? קודם כל לפני זה מה הבנת לפני כן? מה הבנת?

ש: הבנתי שאם יש לך משהו שאתה סובל, אז אתה צריך לקבל אותו שזה ישתפר המצב וישתנה

אליעד: נכון.

ש: אבל אם אתה כל הזמן רואה רע אז כבר אתה אדיש לא משנה מה.

אליעד: הבנת. חשבת על זה?

ש: חשבתי על זה אבל לא הגיוני.

אליעד: רגע מה לא הגיוני? איזה חלק לא הגיוני לך?

ש: הגיוני שבן אדם תמיד אם הוא סובל ממשהו אז הוא מחפש איך לפתור את הסבל

אליעד: אבל יש בן אדם שכל כך רע לא ויש לו חשיבה שלילית כל כך גרועה, שלא משנה מה יהיה הוא חושב שזה רע.

לא משנה מה יהיה הוא חושב שזה רע. אז בן אדם כזה כבר לא יכול להרגיש רע.

כי אם המוח שלך אומר "כל מה שיש אני לא רוצה" אז אתה אומר מה שיש זה מה שיש וזהו.

ש: וזה בן אדם נורמאלי?

אליעד: מה אתה חושב?

ש: אני חושב שהוא לא נורמאלי.

אליעד: נכון אתה צודק, הוא לא נורמאלי.

ש: ואז מה?

אליעד: ואז מה? מה השאלה?

חחחחחח צחוק בקהל

אליעד: הבנת מה שכתוב בספר?

ש: הבנתי, עכשיו הסברת מה שכתוב אז הבנתי.

אליעד: אבל זה לא הגיוני?!

אני אתן לך דוגמה: נגיד שאנשים מפחדים להרגיש רע בעיקרון. עכשיו בן אדם מפחד שכל הוא ירגיש יותר רע, ויותר רע, ויותר רע, ויותר רע, ויותר רע.

אבל אם אתה מרגיש עוד יותר רע, ועוד יותר רע, ועוד יותר רע, אז בסוף אתה מפסיק להרגיש רע, למה? כי אתה כבר לא יודע מה זה טוב, אז אתה כבר לא יכול להרגיש רע.

עכשיו למה מה שאמרתי עכשיו זה נראה לא הגיוני? ולמה זה כן הגיוני? מאוד פשוט!

כי אם כל פעם אתה תרגיש עוד רע ועוד רע ועוד רע, אז אתה יכול להגיד לי רגע, ואולי זה עד אין סוף? אוקיי אז כל פעם תהיה עוד צורה רעה, עוד צורה אני חושב שתהיה רעה, ועוד צורה שאני חושב שתהיה רעה, וזה עד אין סוף.

אתה אף פעם לא תגיע ל - אני חושב שכל הצורות רעות.

אז איך זה יכול להיות אני אומר שאם יהיה לך עוד רע ועד רע, ועוד רע, בסוף לא יהיה לך רע? איך יכול להיות? הרי יש אין סוף צורות? ואם כל פעם תהיה עוד צורה שאני אחשוב שהיא רעה, אז אף פעם אני לא יגיע ל - 100% רע, כי אין 100% צורות. יש אין סוף צורות.

וכל פעם נגיד לדוגמא: בן אדם אומר "אני לא רוצה את זה" מחר הוא לא רוצה עוד משהו, לא רוצה עוד משהו, לא רוצה עוד משהו, אבל יש אין סוף כאלה. אז למה אני אומר שאם כל פעם לא תרצה ויהיה עוד רע, ועוד רע, ועוד רע, ועוד רע, בסוף זה ייגמר לגמרי?

תשובה: כי הרע כדי שהוא יגדל, לא מספיק רק "אני לא רוצה עוד צורה", אתה צריך כאילו להיכנס עם הרע לעומק. הרי הרע מתרחב מלמטה, קודם אני לא רוצה צורות כאלה אח"כ כאילו יש רע יותר מהותי ויותר מהותי, ובסוף אתה מגיע ל - "אני לא רוצה להיות קיים" ואז אם אתה לא רוצה להיות קיים, אז לא רע לך כבר יותר.

הבנת? בערך? : )

ש: הבנתי. אבל אני נלחם עם עצמי כל הזמן שלא יהיה לי יותר גרוע.

אליעד: ולכן יותר גרוע!

מה אני אמרתי לך? יש 2 משחקים:

1) יש את החיים פה, שאתה רוצה שיהיה לך טוב, ואתה לא רוצה שיהיה לך רע. זה המשחק פה. אבל אם רע לך מאוד, ואתה לא מוכן לקבל את הרע הזה בשום פנים ואופן, אתה צריך להפסיק להילחם בו, להפסיק להילחם בו, כי אם אתה נלחם בו, הוא נהיה עוד יותר רע.

ש: ואז הוא יגדל אם אני יפסיק להילחם בו

אליעד: אבל אתה לא נלחם בו, אז לא אכפת לך שהוא גדל. נכון או לא?

ש: נכון

אליעד: שיגדל ושיהרוג אותך, מה אכפת לך?

אבל אתה אומר "לא" "אני לא רוצה אותו" ואתה נלחם בו, אז תסבול.

ש: ו...?

חחחחחחחחחחח צחוק בקהל.

אליעד: טוב, הבנו את הנושא הזה?

ש (מישהי אחרת מהקהל): לא

אליעד: לא הבנת? מה לא הבנת?

ש: בן אדם שכל דבר שהוא סובל הוא לא רוצה שום דבר אחר, הכל נראה לו רע.

אז למה אתה אומר שהוא לא סובל?

אליעד: אם הכל נראה לו רע, אז איך? מה זה לסבול? שאני רוצה משהו ולא מה שיש לי, נכון?

אבל אם אני מוריד את הרוצה משהו? אז אי אפשר לסבול.

ש: אבל לא הורדת לו את הרוצה לשנות!?

אליעד: הורדתי, רוצה לשנות פירושו אני רוצה את זה, ולא את זה. נכון? מה זה רוצה לשנות? רוצה את זה, ולא את זה.

ש: כן. ויש לו הבחנה בין 2 דברים, לטוב ורע.

אליעד: אבל הוא מבחינתו הכל גרוע באותה מידה, אז הוא מפסיק לרצות לשנות.

אז מה קורה שמפסיקים לרצות לשנות?

ש: מפסיק להיות לו רע כי אין הפרדה.

אליעד: נכון.

ש: אבל האדם הזה שאתה דיברת עליו לדוגמה, הוא למעשה לא אמר "שהכל רע לי ואני מוותר ואין לי הבחנה" הוא אמר "עד אין סוף יש דברים...

אליעד: מה מסובך לך? כדי להרגיש רע, את צריכה להגיד: "זה יותר טוב מזה". ואם הפסקת להגיד: "זה יותר טוב מזה" או בגלל שאת חושבת שהכל טוב, או שאת חושבת שהכל רע, נגמר הטוב והרע.

זה הכל.

אם תגיעי למצב שהכל ייראה לך טוב, את גם תפסיקי להרגיש רע, וגם תפסיקי להרגיש טוב. זה הכל אותו דבר.

ש (מישהו אחר בקהל): אני הבנתי מה השאלה שלו.

אליעד: לא אכפת לי מה השאלה שלו

ש: למה?

אליעד: כי זה לא משנה מה השאלה שלו. זה משנה.. אתה מבין מה אני אומר עכשיו?

ש: לא

אליעד: זה לא משנה מה השאלה, זה משנה מה היא צריכה להבין. את זה הבנת?

ש (שוב פעם שלה): את הרעיון כן.

אליעד: כדי להרגיש טוב ורע, כדי להרגיש או טוב או רע, את צריכה שהמוח יבדיל בין טוב לרע.

ואם המוח שלך יגיע למצב שאין אבדל בין טוב לרע, אז אין זה...

(דקה של הסחות דעת ודברי חולין)

ש: האדם שאתה הגדרת אותו, לא...

אליעד: אז אני מחליף את ההגדרה. מסתדר לך? אז נחליף את ההגדרה. זה מסתדר לך?

ש: אז אין לי מה לשאול.

אליעד: לא מבין את מחפשת מה לשאול?

ש: לא אני מחפשת להבין, אמרת שתשני את ההגדרה, אני לא מבינה מה אתה אומר!?

אליעד: אז תגידי שאת לא מבינה. לא, מה את רוצה אני לא מבין?! מה השאלה? מה השאלה שלך?

לא אל תתחילי ל... לא כי את מתחילה "אמרת ש" הגדרת ש" "לפי ההגדרה שלך" מה השאלה שלך?

ש: לפי הדוגמה שלך אני לא מבינה מה שאתה אומר!?

אליעד: לא חשוב מה ההגדרה שלי, מה את רוצה? מה את רוצה להבין? שמה? איך לא סובלים בכלל? מה הבנת לפני כן? מה הבנת?

ש: שמפסיקים להבחין בין טוב לרע, ונדבקים רק לצד אחד, בסופו של הצד הזה...

אליעד: לא, לא דייקת. כשנדבקים רק בצד אחד עד הסוף, ממילא מפסיקים להבדיל בין טוב לרע. זה לא.. זה עובד כך: צד אחד כשאתה מגיע לסופו, אתה מפסיד להבדיל בין טוב לרע. אוקיי, נו, אז מה השאלה?

ש: עכשיו צריך להוריד את זה לחיי היומיום

אליעד: צריך? צריך? צריך?

ש: אני רוצה..

אליעד: אוקיי רוצה יפה, רגע את זה הבנת את החלק הקודם?

ש: כן.

אליעד: אוקיי.

ש: אני רוצה להוריד את זה לחיי היומיום, בחיי היומיום הכל נראה לי רע, זה עדיין לא אומר שאני הפסקתי להבחין בין טוב לרע.

אליעד: אז מה זה אומר? עכשיו בואו נשאל שאלה, בואי נשאל שאלה, יש משפט שאומר שאם הכל יראה לך רע, אז לא תוכל להבדיל בין טוב לרע. מכריה את המפשט הזה? עכשיו הבאנו אותו. הוא נראה לך הגיוני?

ש: יש בו היגיון.

אליעד: את מבינה את ההיגיון שלו? מה ההיגיון שלו?

ש: שאתה מגיע לנקודה שמפסיק להיות לך הבדל.

אליעד: זה הגיוני לך המשפט הזה?

ש: כן.

אליעד: יכול להיות שהוא לא נכון?

ש: הכל יכול להיות.

אליעד: באמת?

ש: כן...