ובו יתבאר העניין של שמחה בחלקך והעניין של איזהו עשיר השמח בחלקו. ויתבאר, האם באמת עשיר הוא זה ששמח בחלקו? והאם באמת האדם יכול לשמוח בחלקו? ובמה תלויה השמחה של האדם? ועוד.

והעניין הוא, כי שמחה היא, כאשר רצונו של האדם מתמלא. כי לאדם יש רצון עצמי, שהמציאות תהיה כך או אחרת. ולאדם יש גם את החלק שלו. דהיינו, את המציאות שלו. ואם האדם שמח בחלקו, דהיינו, רוצה את המציאות שלו, אז הוא נחשב לעשיר ולמאושר. ואם האדם לא שמח בחלקו, דהיינו, לא מרוצה מהמציאות שלו כפי מה שהיא, אז ממילא הוא עני, שאינו מאושר מחייו.

ומי שיתבונן יראה, כי מצד האמת, מי שרק ישמח בחלקו בשלמות, הרי שממילא הוא גם לא ימשיך לשחק במשחק של החיים, וגם הוא ממילא יפסיק להיות שמח. ולמה?

כי המשחק של החיים, הוא כאשר יש לאדם רצונות שונים, ושהאדם מתאמץ כדי למלא את הרצונות שלו, כדי להשיג את המטרות שלו. ומי שיהיה שמח בחלקו בשלמות אמיתית, דהיינו, שהוא לא ירגיש ששום דבר חסר בעולם שלו, בשום נושא ובשום עניין שהוא, זה בעצם יגרום לו לכך, שהוא יאבד את הרצון העצמי שלו, והוא כבר לא יתאמץ להשיג שום דבר בעולם. דהיינו, יצא ממשחק החיים.

כי משחק החיים, הוא כאשר יש לאדם שינויים במצב הרוח שלו. כי לאדם יש רצונות שמשתנים כל הזמן. ובמקביל גם המציאות של האדם משתנה כל הזמן. וככל שיש יותר התאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות, כך טוב לו יותר. וככל שיש פחות התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות, כך רע לו יותר.

והמשחק של החיים, הוא במרדף של האדם אחרי השגת הרצון שלו. שמצד אחד האדם רודף אחרי השגת הרצון שלו, ומצד שני השגת הרצון של האדם, כל הזמן בורחת ממנו. כי בכל פעם שהאדם משיג את הרצון שלו, אז או שהמציאות משתנה ומגיעה למצב שהאדם כבר לא ירצה את המציאות שלו. או שפתאום האדם רוצה איזה רצון אחר, לשנות את המציאות, ואז יש משחק חדש, של מרדף חדש, אחרי רצון חדש.

והרעיון הוא, שמי שיצליח להיות שמח בחלקו בשלמות אמיתית, דהיינו, שהוא יהיה שבע רצון בשלמות מלאה מכל חלקו, דהיינו, מכל המציאות שלו. הרי שבאותו רגע, הוא סיים את משחק החיים, לטוב ולרע. כי ברגע שהאדם מגיע לנקודה של השתוות מלאה בין הרצון שלו לבין המציאות, ממילא הוא כאילו נעלם, והזהות העצמית שלו נעלמת לגמרי. והאדם מגיע למצב של הרמוניה מלאה, ושל אחדות מלאה עם המציאות. ולא שזה טוב או רע, אלא שזה המצב.

והרעיון הוא, שמי שיצליח להיות עשיר ששמח בחלקו בשלמות, ממילא הוא כבר לא יחווה שום רצון כלשהו. ואז ממילא הוא גם כבר לא יוכל יותר להרגיש שהוא עשיר. כי כדי שהאדם ירגיש שהוא עשיר, לשם כך האדם צריך גם להבין מהו עוני, ולהיות מסוגל להרגיש בתת המודע שלו, שהוא אדם עני. כי מי שלא יודע מהו אדם עני, הוא לא יכול לדעת גם לא שהוא אדם עשיר.

ולהגיע למצב של עשיר ששמח בחלקו בשלמות, פירושו, שהאדם כ"כ שמח בחלקו, עד כדי כך שהוא אפילו לא מסוגל לחוות חוסר שמחה בחלקו. שהאדם כ"כ מרוצה מהמציאות, עד כדי כך שהוא לא יכול, אפילו לא לדמיין מצב של חוסר אושר ושל חוסר שביעות רצון מהמציאות. דהיינו, שהאדם לא מסוגל להרגיש שהוא עני, אלא הוא מרגיש שהוא רק עשיר.

ומי שמרגיש שהוא רק עשיר, בלי להיות מסוגל לדמיין גם שהוא עני, הרי שהוא כבר לא מסוגל יותר להרגיש, גם לא שהוא עשיר. כי בלי להיות מסוגל להרגיש שאתה עני, בלי זה אי אפשר להבין מה זה להיות עשיר.

וכדי שהאדם יהיה מסוגל לדמיין שהוא עני, לשם כך הוא צריך להזדהות רגשית, עם חוסר שביעות רצון מהמציאות. ומי שמגיע לשביעות רצון מלאה מהמציאות, הוא כבר לא יכול אפילו לא לדמיין חוסר שביעות רצון מהמציאות. ואז הוא מפסיק להיות עשיר או עני, כי כבר אין לזה משמעות עבורו...