עקשנות. מהי מהותה של העקשנות וממה היא נובעת? מה טוב ולא טוב בה? איך לא להצטרך אליה?

עקשנות = מצב שבו האדם רוצה להשיג תכלית כלשהי. אינו מצליח להשיג את התכלית. ממשיך לנסות שוב להשיג את התכלית = עקשנות.

עקשנות כמובן יש לה צד חיובי, הצד של חיפוש השלמות. בלי להתעקש, איך יגיע האדם אל השלמות?! חובה על האדם להתעקש ולהגיע אל השלמות.

מצד שני, העקשנות גם גורמת לאדם סבל / כעס / מריבות / עימותים / מלחמות מיותרות ועוד.

עקשנות באה לידי ביטוי ברצון לשנות את המציאות. כי אם הכל כבר מושלם והכל כבר טוב, ממילא אין על מה להתעקש. כך שעקשנות מהותה רצון לשינוי המציאות מחמת שלא טוב כרגע בשלמות.

השלמות היא לא להתעקש על שום דבר. גם לא על זה עצמו שלא צריך להתעקש. פשוט לתת לדברים לקרות ולא להתעקש על כלום. לחיות בהרמוניה ובתחושת אחדות עם המציאות וליהנות מהדברים באמת כפי מה שהם.

הדרך היחידה להגיע למצב שבו האדם אינו מתעקש באמת על שום דבר ומרגיש טוב באמת, היא רק על ידי שהאדם מגלה מה טוב באמת בכל רגע.

כאשר האדם מגלה מה טוב באמת בכל רגע, על ידי זה הוא אינו מתעקש על שום דבר ואינו מגיע למצב של כעס.

העקשנות מהותה הרצון להשיג תכלית טובה שהאדם אינו חווה אותה ברגע הזה.

כאשר האדם חווה שלמות ברגע הזה, על ידי זה אינו צריך להתעקש על שום דבר.

איך מגיעים לזה?

על ידי התבוננות ושימוש בשכל, ועל ידי זה שלא הופכים את הטפל לעיקר.

ברמה המעשית:

כאשר משהו מכעיס את האדם, כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא מרגיש מאבק, מצב שיכול ליצור עקשנות, במקרה כזה עליו לשים לב לכך שאינו הופך את הטפל לעיקר.

כאשר האדם הופך את הטפל לעיקר, ממילא נוצר מאבק מיותר על הטפל.

על האדם לחשוב פעם אחרי פעם, ולבחון את המצב בעין אמיתית, האם באמת הוא חייב להתעקש על הדבר הזה?

אם אינך חייב להתעקש אל תתעקש?

אז, על מה כן תתעקש?

תשובה: על למצוא את הטוב בכל דבר...