... אני לא יודע מה אני רוצה, רבי נחמן אומר שיש דבר שנקרא ששת ימי חול ויום שבת, בששת ימי החול זה נקרא כשר פסול, טמא טהור, מותר אסור, כל המצוות שהאדם עושה בששת ימי החול זה נקרא עצבות, כי אפילו אם אתה שמח אתה לא באמת שמח, אתה כאילו שמח, אבל בשבת זה נקרא מנוחה, זה לשוב בתשובה, אם הצלחת לחזור בתשובה אז אתה ...

... העצוב והשמחה האומללה - למה כולם רע להם תמיד? כי יש כאלו שנראה שהם שמחים, ובעצם הם גם מאוד עצובים. בפרט אלו שרוצים להשיג איזה דבר המון זמן, ואז כאשר הם משיגים אותו, ... כאילו טוב להם, מכך שהם השיגו את המטרה שלהם, ובעצם הם מנסים להתכחש לעצבות שגם נמצאת בליבם. כי מי ששמחתו תלויה בשינוי צורת המציאות, הוא ... על הדברים בעין אמיתית, ורואה את האמת, שכל השמחה של העולם, היא בעצם גם עצבות, שאף אחד לא באמת טוב לו בשלמות עם המציאות כפי מה שהיא, בלי שום ...

עצבות ושמחה, שנובעים מהתקרבות אל האמת - עד הרפואה השלמה כשאדם מתקרב אל האמת, כל זמן שהוא עוד לא הגיע אליה ממש, הוא חווה שמח ועצב מעורבים זה בזה. כי האמת, בפרט של החכם האמיתי, היא מזכירה לאדם את האלוהים שהוא, והיא גורמת לאדם להבין, עד כמה הוא ... חווה את זה כהנאה. וכמובן שההנאה היא לעולם לא שלמה, ולכן האדם עצוב תמיד, בעצבות פנימית ועמוקה עד שורש נשמתו, ששם הכל טוב תמיד. וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, שהוא חי בגן עדן ממש, והוא ... ואז האדם נזכר בכל מה שהוא כבר זוכר בתוכו. ואז האדם נופל לעצבות ולדיכאון, מכך שהוא נזכר שהוא היה מלך ושהכל היה מושלם, והוא מבין עד כמה רע לו עכשיו, מכך שהוא לא חווה את זה, ...

... הוא שמח מההיאחזות שלו בצורה אחרת. אבל אי אפשר בבת אחת באותו הרגע ממש, לשמוח מהרבה דברים שונים בבת אחת. וכל שמחה, יש עמה עצב. גם של הפחד של האדם, לאבד את הדבר, שגורם לו לשמוח. וגם העצב של האדם, שהשמחה היא לא גדולה יותר. וגם העצב של האדם, מכך שלא הכל מושלם, אלא רק חלק מהדברים הם כרצונו וכולי. כך שכל השמחות, אלו שמחות עצובות, של שקר וכולי. ויש שמחה של אמת, שהיא נובעת מהידיעה ומההבנה של ...

... וחרדה, דיכאון קליני, טיפול בדיכאון, מאניה דיפרסיה, תרופות דיכאון, דיכאון וחרדות, עצבות, מועקה ובו יתבאר מהו דיכאון? ממה נובע דיכאון ועצבות? איך מגיע האדם למצב של דיכאון קליני? האם תרופות ...

... הרצון שלו לבין המציאות. וככל שהאדם סובל יותר מאיזה דבר, כך כאשר הבעיה נפתרת, כך הוא שמח יותר מכך שנפתרה לו הבעיה. ומי שבכלל לא חסר לו איזה דבר, אז נכון שהוא לא יהיה עצוב אם יילקח ממנו הדבר. אבל הוא גם לא יהיה שמח, מכך שהדבר נמצא אצלו. ז"א, רק זה שהאדם לא רוצה את המציאות, רק זה מאפשר לאדם ליהנות בעוצמה ... שהאדם לא יכול אפילו לא לדמיין, מהו רע. ומי שלא יכול לדמיין מהו רע, ממילא הוא לא יכול לדמיין שהוא מרגיש יותר טוב. כך שמי שיכול לדמיין את עצמו שמח יותר, הרי שהוא קצת עצוב כרגע וכולי. אבל, מי שמרגיש טוב בשלמות, דהיינו, שהוא כבר לא יכול אפילו לא לדמיין מהו רע, הרי שהוא גם כבר לא יכול יותר לדמיין מהו טוב. ...

... דהיינו, שהאדם מוכרח להבין, מה באמת אחראי לכך שהוא יהיה בשמחה או בעצבות, ומה אחראי לרמה של השמחה או של העצבות שלו. ועל ידי הבנת המנגנון של השמחה והעצבות, על ידי זה האדם יכול להגיע למצב שבו הוא שמח יותר או שמח פחות, לפי כמה שהוא נצמד לחוקיות של השמחה ושל העצבות. ...

... להיות שמח, שמחת חיים, חוסר שמחה, דיכאון, עצבות, ייאוש, חרדות, להיות בשמחה ובו יתבאר עניין השמחה של האדם בחיים. ויתבאר, במה תלויה השמחה של האדם בחיים? ומה גורם ... להיות שמח? ואיך האדם יכול לגרום לעצמו להיות שמח? והאם אפשר להיות רק בשמחה? ולמה לפעמים האדם נכנס לדיכאון? וממה נובעת תחושת עצבות ותחושת ייאוש מהחיים? ולמה יש לאדם חרדות וחוסר שמחה? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי כולם מנסים להיות שמחים כמה שיותר. ולאו דווקא שמחים ומחייכים, אלא כולם מנסים להרגיש כמה שיותר טוב, ולהתקרב כמה שיותר אל תחושה של שמחה, ולהתרחק כמה שיותר מתחושה של עצב ודיכאון. כי כאשר האדם מרגיש שמח, אז הוא מרגיש טוב משמחת החיים שלו. וכאשר האדם עצוב ובדיכאון, אז הוא מרגיש רע. והאדם מנסה כמובן להרגיש כמה שיותר טוב. ולכן האדם מנסה כל הזמן לעשות כמה שיותר דברים שמשמחים ... לעשות, כדי להיות שמח, וכמה שיותר שמח? וגם אם לא להיות שמח, אז לכל הפחות, כמה שיותר להיות שבע רצון מהמציאות, וכמה שפחות לחוות עצבות ותסכול מהמציאות? ומהי החוקיות של השמחה והעצב של האדם? והתשובה לשאלה הזאת היא, שמי שרוצה להיות שמח, עליו להתמקד קודם כל, בלהבין את המנגנון הרגשי הפנימי שלו. ... אושר. כי הדבר החשוב ביותר כדי להיות בשמחה, הוא שהאדם בכלל יבין את המנגנון של השמחה. ומי שיעמיק בהבנת המנגנון הרגשי של השמחה והעצבות, יראה, כי הגורם היחיד שאחראי על מצב הרוח של האדם, זו רמת ההתאמה, שבין הרצון של האדם, לבין המציאות שבה הוא חי. כי ... המציאות של האדם, לבין הרצון שלו, ככל שרמת ההתאמה עולה, כך עולה השמחה והאושר של האדם. וככל שרמת ההתאמה יורדת, כך עולה רמת העצבות / דיכאון / כעס / חרדה / תסכול / יאוש של האדם. והדבר היחיד שבסופו של דבר יחליט, האם ועד כמה האדם יהיה שמח או עצוב, זו ההתאמה שבין הרצון של האדם, לבין המציאות. וזה בעצם אומר, שמי שרוצה להיות כמה שיותר שמח, ולהרגיש כמה שיותר טוב, עליו ... כך האדם מרגיש יותר טוב. ובלי שתהיה התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות, בלי זה האדם תמיד לא יהיה שמח, אלא רק בתחושה של עצבות ודיכאון. הכל לפי עוצמת חוסר ההתאמה, שבין הרצון של האדם לבין המציאות. כי האדם, הוא אף פעם לא רק שמח או רק עצוב. כי כדי להיות עצוב, לשם כך האדם צריך גם להבין מהי שמחה. וכדי להיות שמח, לשם כך האדם צריך להבין גם מהי עצבות. כי בלי שמחה אין עצבות ובלי עצבות אין שמחה. ולכן, בכל מקום שיש שמחה, יש גם עצבות כלשהי, ובכל מקום שיש עצבות, יש גם שמחה כלשהי. כי כאשר יש רק עצבות או רק שמחה, הרי שכבר אין שום משמעות לעצבות או לשמחה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ונמצא אם כן, כי כדי ליצור הרבה שמחה, לשם כך האדם צריך, לגרום ... דבר שהאדם רואה שיש בו חסרונות, עליו לראות ולגלות, מה היתרונות שלו. וככל שהאדם רואה יותר את היתרונות שיש בדבר, כך הוא פחות עצוב ממנו, ויותר שמח ממנו. ונעמיק: כי כדי לראות את היתרונות שיש בדבר, לשם כך צריך האדם לראות חסרונות כלשהם, בדבר כלשהו. כי כדי ... / לחשוב חיובי), הוא בעצם יצליח בצורה רגעית להיות יותר שמח. אבל עליו לדעת, שמבחינה מוחלטת, הוא לא יכול להיות רק שמח, בלי שום עצבות. כי היכן שיש שיפוטיות כדי לראות יתרונות, יש גם שיפוטיות שרואה חסרונות כלשהם בדברים אחרים וגם בדבר עצמו. דהיינו, ... לא יכולות להביא את האדם למצב שבו הוא יהיה רק שמח. כי במקום של השיפוטיות, תמיד יהיו גם חסרונות כלשהם. ומי שרוצה לא להיות עצוב בכלל, ומי שרוצה להיות בלי שום חרדה בכלל, ומי שרוצה לצאת מהדיכאון לגמרי ובשלמות, עליו לצאת לגמרי מכל השיפוטיות היחסית שלו, ... והדברים האלו, כבר ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה להיות שמח, עליו להבין את המנגנון של השמחה ושל העצבות. והמנגנון הזה תלוי ברצון של האדם. שהוא תלוי בהבנה של האדם. ועל האדם להתבונן היטב אל תוכו, אל תוך המנגנון הרגשי שלו, כדי להגיע לפתרון מוחלט לגבי הרגשות שלו. כי אפשר להשיג פיתרון יחסי וזמני, לגבי תחושת הדיכאון והעצבות. אבל אי אפשר להשיג פיתרון מוחלט, בלי להבין באופן מוחלט, כיצד באמת פועל המנגנון של הרצון של האדם. ועל האדם ללמוד את ...

... חשיבה, ייאוש ועצבות, אובדן תקווה, לצאת ממשבר נפשי, הרגלי חשיבה, מבוי סתום, שינוי חשיבתי ובו יתבאר מה צריך האדם לעשות, כאשר הוא חווה שהוא הגיע למבוי ... מבית הכלא שבו הוא נמצא. והדבר העמוק ביותר שבו האדם נאחז, שהוא זה שאחראי לכך שהאדם יגיע למשבר בחיים ושהאדם יגיע לתחושה של יאוש ועצבות, ושהאדם יהיה בדיכאון עמוק וכולי, זאת צורת החשיבה שלו. כי האדם רגיל לחשוב בצורה מסוימת כל חייו. ויש לאדם קיבעון מחשבתי והרגלי ...

... דיכאון ועצבות, להיות מאושר, אושר מוחלט, אושר ... למצוא אושר? ולמה דווקא הרצון להיות מאושר, למה הוא יכול להחליש את האושר? ולמה לפעמים, דווקא הרצון להיות מאושר, דווקא הוא יוצר דיכאון ועצבות? ולמה לפעמים, דווקא הדיכאון ועצבות וחוסר הרצון להיות מאושר, למה ... ואושר יחסי פירושו, אושר, שהאדם מאושר, עם תנאים ועם סיבות. וכאשר האדם מאושר עם תנאים ועם סיבות, אז האושר שלו, הוא מעורב, גם עם דיכאון ועצבות. דהיינו, האושר הוא לא שלם. כי ... שהוא עם תנאים כלשהם, ושהוא תלוי בסיבות כלשהן, ושהוא נובע מתוך שיפוטיות שכלית כלשהי, הרי שהאושר הזה, הוא אושר חסר, שיש בו גם דיכאון ועצבות. והוא אושר, שאינו אושר שלם בלב שלם. ואושר כזה, נקרא, אושר יחסי. שפירושו הוא, שבאופן יחסי, האדם יותר מאושר מהדבר, מאשר עצוב ממנו. דהיינו, שהאדם יש לו רגשות מעורבים, גם של דיכאון ועצבות וגם של אושר, וגם של נייטרליות, כלפי הדבר. ובאופן יחסי, האדם יותר מאושר, מאשר נייטרלי, ומאשר עצוב מהדבר. וזה נקרא, אושר יחסי. ויש גם עוד ... שנקרא אושר מוחלט / אושר שלם / אושר בלב שלם / אושר ללא תנאים / אושר בלי סיבה / אושר מושלם. שהאושר הזה, הוא כולו אושר, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. דהיינו, שהלב של האדם, מלא כולו רק באושר, בלי אפילו שמץ קטן ביותר של דיכאון ועצבות. רק אושר בלבד, בלי שום תחושה של דיכאון ועצבות. כ"כ הרבה אושר, עד שהאדם, לא יודע מהם דיכאון ועצבות. כ"כ הרבה אושר, עד שהאדם, כבר לא יודע שזה אושר, מרוב זה שהוא כבר לא יודע מהם דיכאון ועצבות. שהלב של האדם, נקי לגמרי. ושאפילו בתת המודע של האדם, אין שום שמץ של כעס או דיכאון ועצבות כלל, אלא אך ורק אושר בלב שלם. ונחדד: שכאן במאמר לא נדון, האם אפשר או אי אפשר להגיע לאושר המוחלט, שאין בו שום דיכאון ועצבות? וגם לא נדון, האם בכלל קיים אושר מוחלט שכזה? והאם זה בכלל טוב או רע, להיות מאושר בלב שלם, בלי שום דיכאון ועצבות? וכל הדברים האלו, כבר ביארתי אותם ... שיש, בין שני הסוגים של האושר, שהוזכרו כאן. שהם, אושר יחסי, מול אושר מוחלט. ובפשיטות נחדד, שאושר יחסי, הוא כאשר יש גם אושר וגם דיכאון ועצבות, אלא שהאושר, גדול יותר מאשר הדיכאון ועצבות. ואושר מוחלט, הוא כאשר יש רק אושר, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. אושר יחסי = גם אושר, או בעיקר אושר. ואושר מוחלט = רק אושר באופן מוחלט, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, ... אבל, האושר הזה, הוא תמיד רק אושר יחסי בלבד. כי כפי שאמרנו, אושר מוחלט, פירושו, שהאדם מאושר בלב שלם, ושאין לאדם שום שמץ של דיכאון ועצבות כלפי הדבר. ומאחר ששום דבר בעולם ... מאושר מדבר כזה או אחר, הרי שבכך, בעצם האדם מחפש אושר יחסי. כי אושר מוחלט, דהיינו, מצב תודעתי, שבו יש רק אושר בלבד, בלי שום דיכאון ועצבות כלל, אין אפשרות להשיג את זה, על ... שממנו אפשר להיות מאושר. ובאושר המוחלט, אפשר להיות מאושר מכל דבר, כי הרי אין שום תנאים או סיבות לאושר. ובאושר מוחלט שאין בו שום דיכאון ועצבות כלל, בו לא מחפשים אושר, כי בו יש ...