... אושר מוחלט, אושר יחסי, למה קשה למצוא אושר, למה קשה להיות מאושר, סוגי אושר מנוגדים, סוגי אושר משלימים, להיות רק מאושר, רק אושר - חלק 1 ובו יתבאר, העניין של האושר ושל איך להיות מאושר? ויתבאר, מהו אושר מוחלט ומהו אושר יחסי? ויתבאר, מהו ההבדל שבין שני סוגי האושר האלו? ויתבאר, כיצד החיפוש אחרי אושר מוחלט, גם מחזק וגם מחליש, את האושר היחסי? ויתבאר, כיצד המרדף אחרי אושר יחסי, מחליש וגם מחזק את האושר המוחלט? ויתבאר גם, למה קשה להיות מאושר? ולמה קשה למצוא אושר? ולמה דווקא הרצון להיות מאושר, למה הוא יכול להחליש את האושר? ולמה לפעמים, דווקא הרצון להיות מאושר, דווקא הוא יוצר דיכאון ועצבות? ולמה לפעמים, דווקא ... יראה, שיש שני סוגים של אושר. יש אושר יחסי ויש אושר מוחלט. ואושר יחסי פירושו, אושר, שהאדם מאושר, עם תנאים ועם סיבות. וכאשר האדם מאושר עם תנאים ועם סיבות, אז האושר שלו, הוא מעורב, גם עם דיכאון ועצבות. דהיינו, האושר הוא לא שלם. כי כאשר האושר, הוא עם תנאים ועם סיבות, זה אומר, שהאושר הוא מתוך השכל של האדם. כי תנאים וסיבות, הם בשכל של האדם. שהשכל של האדם, שופט מהדבר. והאדם רואה את הטוב שיש בדבר, ואז האדם מאושר מהדבר, בגלל הטוב שיש בו. וכאשר האושר נובע מהשיפוטיות השכלית של האדם, אז האושר, הוא רק יחסי. ולמה? כי ברמה השכלית, בכל דבר שיש בעולם, ניתן למצוא בו, גם חסרונות וגם יתרונות. וברגע שהאושר, נובע מתוך שכל כלשהו, אז ממילא זה אומר, שלפחות בתת המודע של האדם, הוא חושב גם על החסרונות שיש בדבר. כי בכל דבר, תמיד יש גם חסרונות יחסיים כלשהם. ואז ממילא, האושר לא יכול להיות שלם. כי האדם מודע בתת המודע שלו, גם לחסרונות של הדבר. והרעיון הוא, שכל אושר שהוא עם תנאים כלשהם, ושהוא תלוי בסיבות כלשהן, ושהוא נובע מתוך שיפוטיות שכלית כלשהי, הרי שהאושר הזה, הוא אושר חסר, שיש בו גם דיכאון ועצבות. והוא אושר, שאינו אושר שלם בלב שלם. ואושר כזה, ... ומאשר עצוב מהדבר. וזה נקרא, אושר יחסי. ויש גם עוד סוג אחר של אושר, שנקרא אושר מוחלט / אושר שלם / אושר בלב שלם / אושר ללא תנאים / אושר בלי סיבה / אושר מושלם. שהאושר הזה, הוא כולו אושר, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. דהיינו, שהלב של האדם, מלא כולו רק באושר, ... או רע, להיות מאושר בלב שלם, בלי שום דיכאון ועצבות? וכל הדברים האלו, כבר ביארתי אותם במקומות אחרים. וכאן במאמר, כן נדון במערכת היחסים שיש, בין שני הסוגים של האושר, שהוזכרו כאן. שהם, אושר יחסי, מול אושר מוחלט. ובפשיטות נחדד, שאושר יחסי, הוא כאשר יש גם אושר וגם דיכאון ועצבות, אלא שהאושר, גדול יותר מאשר הדיכאון ועצבות. ואושר מוחלט, הוא כאשר יש רק אושר, בלי שום דיכאון ועצבות ... דבר בעולם, הוא לא מושלם. ולכן, אי אפשר להיות מאושר משום דבר בעולם, בצורה מוחלטת. וכאשר האדם מאושר מאיזה דבר שקיים בעולם, הרי שהאדם מנסה להפיק מכך אושר. אבל, האושר הזה, הוא תמיד רק אושר יחסי בלבד. כי כפי שאמרנו, אושר מוחלט, פירושו, שהאדם מאושר בלב שלם, ... בעולם הזה, הרי שבעצם בכך הוא מראה, שהוא לא באמת כל כולו רוצה למצוא אושר מוחלט. כי ברגע שהאדם מתמקד בלחפש אושר יחסי, הרי שבכך הוא מראה, שהוא לא באמת רוצה את האושר המוחלט בצורה מוחלטת. כי מי שרוצה את האושר המוחלט בכל ליבו ובלב שלם, הוא יחפש רק אותו וגם יקבל אותו. אבל ברגע שהאדם מחפש אושר יחסי, הרי שבכך הוא מראה, שהוא לא מספיק רוצה את האושר המוחלט. דהיינו, אפילו קצת לא רוצה את האושר המוחלט, והוא נוטש אותו לטובת האושר היחסי. והרעיון הוא, שהחיפוש אחרי אושר יחסי, מהיבט מסוים, הוא מרחיק את האדם מלמצוא אושר מוחלט. כי הוא גורם לאדם, לא להתמקד רק בחיפוש האושר המוחלט, אלא באושר היחסי. ובנוסף, אושר מוחלט, הוא כאשר האדם מאושר בלב שלם, בלי שום תנאים ... כלשהי ובגלל תנאים כלשהם. דהיינו, כאשר האדם מחפש אושר כלשהו, הרי שבכך בעצם הוא מרחיק את עצמו מאושר המוחלט. ולמה? כי מי שמחפש אושר, בכך, הוא בעצם מרחיק את עצמו מהאושר המוחלט. כי לחפש אושר, פירושו, לחפש דבר, שממנו אפשר להיות מאושר. ובאושר המוחלט, אפשר להיות ... מאושרים מהכל תמיד בלב שלם, ואין שום צורך או יכולת לחפש אושר. וברגע שהאדם מחפש אושר, הרי שבכך הוא בעצם מחזק אצל עצמו, את החשיבה השיפוטית שלו. שמרחיקה אותו, מהאושר המוחלט שאין בו שום שיפוטיות כלל. וברגע שהאדם רוצה למצוא אושר בחייו, הרי שבכך הוא בעצם מחזק ... מוחלט, אז אין צורך לחפש אושר כלשהו. והרעיון הוא, שכל חיפוש אחרי אושר יחסי, או אושר כלשהו בכלל, הוא תמיד נובע מתוך חוסר אושר מוחלט. והוא תמיד, מרחיק את האדם מהאושר המוחלט. כי באושר המוחלט, לא מחפשים אושר, כי יש תמיד אושר. וכל חיפוש אושר באשר הוא, הוא מחזק את החשיבה השיפוטית, שהיא מאושרת רק עם תנאים ועם סיבות, ושהיא יוצרת, אושר יחסי. ונראה אם כן, כי האושר היחסי, הוא מנוגד, לאושר המוחלט. וזה בעצם אומר, שנראה, שהאושר היחסי והאושר המוחלט, הם סוגי אושר מנוגדים אחד לשני. שהחיפוש אחרי אושר יחסי, מרחיק את האדם מאושר מוחלט. ...

... כלשהם. ולכן, לעולם, האושר לא יהיה מוחלט, ביחס לדבר מוגדר כלשהו. ומי שרוצה להרגיש אושר מוחלט, דהיינו, לחוות אושר בשלמות ובלב שלם כלפי ... הוא מקרב את האדם אל האושר היחסי. ובלי שהאדם ירצה למצוא אושר מוחלט, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא אושר יחסי. ובלי שהאדם ירצה למצוא אושר ... מודע, יותר מודע לרגשות האושר שלו, יותר מאשר לרגשות הדיכאון ועצבות שלו כלפי הדבר. ובאושר מוחלט, יש רק אושר בלי שום דיכאון ועצבות כלל. ואם ... מאושר באופן מוחלט, מחוסר האושר המוחלט. ז"א, האדם מחפש אושר מוחלט, כדי להגיע למצב של רק אושר. וזה נובע, מכך שהאדם לא מוכן להרגיש גם דיכאון ...

... האפשריים, בלי שום סיבה ובלי שום תנאי. כי אם יש סיבה, למה האדם מאושר מחיסרון אחד יותר מאשר מחיסרון אחר, הרי שזה אושר עם תנאים, שהוא לא אושר מוחלט. ואם האושר הוא מוחלט, בלי שום תנאים כלל, אז ממילא, הוא כלפי כל הדברים כולם. וזה בעצם אומר, שאם האדם באמת, לא רוצה, ולא מחפש אושר מוחלט, אם זה באמת, בלב שלם ובאופן ... אותו הדבר ממש, הרי שזה אומר, שבשלמות, האדם מקבל באופן מוחלט, אפילו טיפה אחת של רע. ואז ממילא זה אומר, שהאדם מאושר בלי תנאים ובאופן מוחלט, גם מכל הרע כולו. כי האושר שהוא בלי תנאים כלפי דבר אחד, הוא מתרחב ומתפשט והוא מקיף וממלא את האדם, גם כלפי כל שאר הדברים שיש בעולם. ואז ממילא, לא שייך שהאדם יחפש אושר יחסי. והאדם מחפש אושר יחסי, רק משום שהוא מחפש את האושר המוחלט, שהוא לא רוצה להרגיש שום רע, ואז הוא מחפש כמה שיותר טוב. ונמצא אם כן, כי החיפוש אחרי אושר מוחלט, הוא זה שמניע את החיפוש אחרי אושר יחסי. והרצון של ... הרי שזה אומר, שהאדם מוכן בלב שלם, לקבל את זה שהוא לא רק מאושר. ואז ממילא, אין גם חיפוש אחרי אושר מוחלט. ובפשיטות העניין הוא, שיש אושר יחסי ויש אושר מוחלט. והאושר היחסי, הוא מוביל אל האושר המוחלט. כי אושר מוחלט, הוא כשיש רק אושר. והחיפוש אחרי אושר יחסי, מגדיל את כמות האושר היחסי, עד כדי אושר מוחלט. והשאיפה לאושר מוחלט ולמצב של רק אושר, הוא זה שמניע את הרצון להגדיל כל הזמן את האושר היחסי, כדי להתקרב אל האושר המוחלט. וככל שהאדם יותר רוצה אושר יחסי, כך הוא מחזק אצל עצמו את הרצון להיות במצב של רק אושר, ואז ממילא הוא מגדיל את הרצון שלו להיות במצב של רק אושר ... שבו, יש רק אושר, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. שממנו ניתן לראות: שככל שהאדם מחפש יותר אושר יחסי, כך ממילא הוא מתרחק יותר מהאושר המוחלט, שבו אין שום סיבות או תנאים כלשהם. וככל שהאדם, רוצה יותר אושר מוחלט, כך פחות הוא מחפש אושר יחסי. וככל שהאדם נמצא יותר, במצב של אושר מוחלט, כך פחות הוא מחפש אושר כלשהו. ולכן, אושר מוחלט ואושר יחסי, הם גם: סוגי אושר מנוגדים וגם סוגי אושר משלימים זה את זה. והחיפוש אחרי אושר אחד, מרחיק את האושר האחר, אבל גם מחזק את החיפוש, אחרי האושר האחר. והכל, כחלק ממשחק האושר של החיים. ואחרי שהבנו את כל זה, עכשיו אפשר להבין למה קשה למצוא אושר? ולמה קשה להיות מאושר? ויש כאן 4 נקודות מבט מנוגדות ומשלימות אחת את השנייה: 1 - לא ... של האדם למצוא דבר מושלם ואושר מושלם בלי שום חסרונות, הוא זה שמונע מהאדם להיות מאושר מדבר מוגדר ומוגבל, שיש לו גם יתרונות וגם חסרונות. דהיינו, החיפוש אחרי האושר המוחלט, שבו האדם מאושר בלב שלם, דהיינו, שהאדם לא רואה שום חיסרון בדבר, הוא זה שמונע מהאדם למצוא אושר ולהיות מאושר בלב שלם, מדבר אחר מוגבל. שבו, הוא לא ... ודווקא המוכנות של האדם להיות גם בתחושה של דיכאון ועצבות, ולא רק להיות מאושר בלב שלם, זה מה שמאפשר לו להיות מאושר מדבר מוגבל, שיש בו גם חסרונות. וחוסר חיפוש האושר המוחלט, הוא זה שמאפשר למצוא אושר יחסי. וכמובן שאפשר לתת כאן אין סוף דוגמאות, כיצד זה שהאדם בתת המודע שלו, רוצה למצוא אושר גדול עם ריגוש עוצמתי ואושר ... שהוא מוצא, לפחות אושר יחסי. ובסיכומו של דבר, המסר הוא, שיש שני סוגים של אושר. אושר יחסי ואושר מוחלט. בהקבלה ל: נפרדות = אושר יחסי / אחדות = אושר מוחלט. וסוגי האושר האלו, הם גם סוגי אושר משלימים וגם סוגי אושר מנוגדים. והכל בסופו של דבר, יוצר את משחק האושר של החיים. ...

... מטרות יחסיות, מתוך מחשבה שאומרת שאם תשיג את המטרה היחסית תקבל את האושר המוחלט. זאת האמונה שמסתתרת שם ופה אומרים לכם את האמת. מי שרוצה להשיג מטרה ... מה, שפה יש לך עוד פרספקטיבה שאומרת "תדע לך שיש גם מוחלט ויש יחסי" והאושר היחסי לא יביא לך את האושר המוחלט, בשביל להשיג את "זה" אתה צריך את "זה" בשביל להשיג את "זה". זאת אומרת ... מטרות יחסיות. זה נגד זה שתגיד "רק אם אני אשיג את היחסי אני אקבל את האושר המוחלט" ותמשיך לחכות לאושר המוחלט באמצעות המטרה היחסית. ש: אבל אני מאבדת את ...